י אדר

[כז] אם אין להם מגילה כשרה כדינה, מכל מקום אם היא כתובה על גָּוִיל או קֶלֶף כהלכתה רק שחסרות איזה תיבות באמצעה, כיון שלא חסר בה עניין אחד שלם יכולין לקרות מתוכה עם הברכות, והטעות יקרא הקורא על־פה, או יאמר אַחֵר לפניו בלחש מתוך החומש. אבל אם אין להם מגילה כלל או שחסר בה עניין אחד שלם, או שחסר בה בתחילה או בסוף, קורין מתוך החומש כל אחד בפני עצמו ואין מברכין. ויחיד שאין לו רק מגילה פסולה, קורא בה בלא ברכות{נח}:

[כח] מנהגינו כדעת הפוסקים{נט} הסוברים שכל דברי אבילות נוהגים בפורים, כגון איסור רחיצה, וחליצת מנעלים, וישיבה על־גבי קרקע, ועטיפת הראש. וכן אומרים לאבלים נוסח הניחום כבשאר הימים. ואסור להם לצאת מפתח ביתם. אלא מקצת הקהל באים להתפלל אצלם, ולא רק בערבית אלא גם בשחרית, וקוראים שם את המגילה{ס}. וצריכים הם לילך אחר כך לבית־הכנסת להוציא ספר־תורה ולקרות בו תלתא גוברי פרשת ויבא עמלק{סא}:

[כט] מי שמת לו מת בתענית אסתר, ובלילה הוא אונן קודם הקבורה, ישמע קריאת המגילה מאַחֵר, ולא יאכל בשר ולא ישתה יין, כי בלילה אין חיוב במשתה (עיין לקמן סימן קכ"ג סעיף ה'). וביום לאחר היציאה מבית־הכנסת קוברין את המת, ואחר כך יתפלל ויקרא את המגילה או ישמע מאחר. ואם שמע קריאת המגילה קודם הקבורה, יצא. ומכל מקום נכון שיחזור ויקרא בלא ברכות. ותפילין לא יניח אפילו אחר הקבורה, כיון שהוא יום ראשון באבלו. אונן בפורים, ביום מותר בבשר וביין, אפילו למנהגינו שאבילות נוהג כדלעיל סעיף כ"ח{סב}:

[ל]בשחרית פורים, משכימין לבית־הכנסת כרגיל. לאחר שמונה־ עשרה אומר חצי קדיש, וקורין בתורה בפרשת ויבא עמלק תלתא גוברי, ובשאמי נוהגין שכופל השלישי פסוק ויאמר כי יד וגו' כדי להשלים עשרה פסוקים{סג}. ובבלדי אין נוהגים כן, לפי שעמלק גרם להיות השם והכסא חסרים, כך פרשתו חסירה{סד}. ואומר אחר־כך חצי קדיש. ומחזיר ס"ת ומשלימין התפילה, ואחר שיר של יום אומרים (בבלדי) שיר מזמור לאסף אלהים אל דמי לך. ואחרי עלינו לשבח, קורין את המגילה כפי הסדר שבלילה. ובשאמי קורין את המגילה לפני ובא לציון בעוד הס"ת על התיבה{סה}. ואומרים (בשאמי) אחר שיר של יום, מזמור למנצח על אילת השחר. ויש מהשאמי שמדלגין שיר של יום{סו}:

[לא] אין לחלוץ את התפילין עד לאחר קריאת המגילה, משום דכתיב בה ויקר{סז}, ודרשינן אלו תפילין{סח}. ולכן טוב לנשק אז את התפילין{סט}. וכן יש נוהגין גם בערבית ליל פורים שלא לחלוץ את התפילין, שהניחו במנחה של תענית אסתר, עד אחרי המגילה, מטעם זה{ע}: