ט אדר

[כב] כל פרשיות מגילת אסתר הֶן סתומות, ואין אפילו אחת פתוחה{מט}. וצריך ליזהר לעשות עמוד של־עץ ולתפרו בסוף המגילה. ובדיעבד אין זה מעכב{נ}. ומנהגינו דרך־כלל שאין עושין תגין במגילה{נא}:

[כג] מי שיש לפניו מגילה פסולה או חוֹמֶש, לא יקרא עם השליח ציבור, כי אם הוא קורא אינו יכול לכוון לשמוע מן השליח ציבור. ואפילו אם הוא יכוין, שמא ישמע אחר מה שהוא קורא ולא יכוין לקריאת השליח ציבור (ועיין עוד לעיל סעיף י"ח). וכן לא יסייע שום אדם בעל פה לשליח ציבור. ולכן אותם פסוקי גאולה שאומרים הקהל בקול רם (כדלעיל סעיף י"ג), צריך השליח ציבור לחזור ולקרותם מתוך המגילה הכשרה{נב}. ויש נוהגים שהש"צ אומרם תחילה ואח"כ הקהל{נג}:

[כד] מי שכבר יצא בקריאת המגילה וקורא להוציא אחר, אם זה שהוא צריך לצאת יודע בעצמו לברך את הברכות, עדיף שיברך הוא בעצמו. ונוסח הברכה הוא "על מקרא מגילה", גם כשקורא לנשים או אם קוראות (או על כל פנים מברכות) הן לעצמן, ולא כדעת האומרים שבאופן זה הנוסח הוא "לשמוע מגילה"{נד}:

[כה] בשבת (שאינו פורים) מותר לטלטל את המגילה, שהרי אפשר לקרות בה. ומכל מקום אם חל פורים ביום ראשון, אין להביא בשבת את המגילה לבית־הכנסת, אפילו בעיר שהיא מתוקנת בעירובין, משום דהוי מכין משבת לחול. ולכן יש לאחֵר אז את התפילה, ועל־ידי־זה יוכלו להביאה לביהכ"נ אחר שיאמרו ברוך המבדיל בין קֹדש לחול. וְכִשְאֵי אִפשר, יביאוה מבעוד יום ויקראו בה מעט{נה}:

[כו] ציבור שאין להם מי שיודע לקרוא את המגילה עם הטעמים כראוי, יכול לקרות גם בלא טעמים, רק שיקרא את התיבות כראוי שלא ישתנה העניין, שאם קרא במקום ומרדכי יוֹשֵב, יָשַב, או במקום והמן נֹפֵל, נָפַל, ויכְתֹּב ויכָּתֵב, וכדומה, יש אומרים שאפילו בדִיעֲבַד לא יצא{נו}. ויכולין לצורך זה לעשות במגילה נקודות וטעמים שיקרא כהוגן, כיון שהוא שעת הדוחק, והכי עדיף טפי ממה שיקרא אחר מתוך הַחוֹמֶשׁ בלחש, דכיון שזה הקורא מתוך הַחוֹמֶשׁ אפילו הוא קורא בלחש אינו יכול לכוון דעתו שישמע מהשליח ציבור, ונמצא שקרא רק מתוך החומש ואינו יוצא. ואם אירע כך, צריך לחזור ולשמעה מתוך מגילה כשרה{נז}: