כה אדר א

[ה] שני מינים המעורבים יחד, אפילו אם כל מין מובדל לעצמו, וכל־שכן אם נתמעכו ונתדבקו, אזלינן בתר רובא, ומה שהוא הרוב זהו העיקר ומברכין עליו והשני נפטר{ז}. אך אם אחד הוא מחמשת מיני דגן, אף־על־פי שהוא המיעוט, הוא העיקר, כמבואר לעיל סימן ל"ד סעיף י"ז:

[ו] בשמים שחוקים שעירבן עם סוכר, הבשמים הם העיקר ומברכין עליהן ברכה הראויה להן. על אגוז "מוסקאט", בורא פרי העץ. על קינמון בורא פרי האדמה, וכן על זנגביל{ח}: