תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
כד אדר א
סימן מ' - הלכות ברכת עיקר וטפל
[ב] ודוקא אם אוכל את העיקר תחילה ואחר־כך את הטפל, ובשעה שבירך על העיקר היתה דעתו לאכול גם את הטפל, או שהוא רגיל בכך דהוי כאלו היתה דעתו לכך, ואוכל את הטפל באותו מעמד. לאפוקי אם הלך בִּנְתַּיים לחדר אחר, שאז צריך לברך גם על הטפל{ב}:
[ג] וכן אם אוכל מתחילה את הטפל ואחר־כך את העיקר, כגון שרוצה לשתות יין או יין־שרף, וכדי שלא לשתות אליבא ריקניא, אוכל תחילה איזה דבר קטן, צריך לברך גם על הטפל ברכתו הראויה לו{ג}. אמנם י"א שכיון שהוא רק טפל עתה, ירד מברכתו ואין מברכין עליו רק שהכל{ד}. ולכן טוב להוציא את עצמו מהספק, וישתה תחילה קצת מן העיקר, ויברך עליו לפטור את הטפל{ה}:
[ד] אם כוונתו לשניהם, כגון שהוא שותה תה או קפה או מיץ, ואוכל גם מיני כסנין ודובשנין, צריך לברך על שניהם. ויברך תחילה על הכסנין שהם חשובים, ואחר־כך על המשקה{ו}:
