כא אדר א

[א] כל הפירות והירקות שסחטן והוציא מהן משקין, מברך על המשקין שהכל, וכן דבש הזב מן התמרים. חוץ מהיין לפי שהוא חשוב מאד, קבעו לו ברכה מיוחדת בורא פרי הגפן. וכן שמן זית שהוא גם־כן חשוב, אם נִהְנָה ממנו באופן שהוא צריך לברך עליו (כדלקמן סימן מ' סעיף ז') מברכין עליו בורא פרי העץ{א}:

[ב] פירות שאין דרכם לבישול אלא לאכלם חָיין, אם בשלם מברך על הרוטב שהכל. אבל פירות שדרכם ליבשם ולבשלם, והם שכיחים לרוב, ונָטעי להו אדעתא דהכי, אם בשלם כדי לאכול את הפירות וגם לשתות את הרוטב, מברך על הרוטב בורא פרי העץ, ואפילו אינו אוכל מן הפירות. וכן קָטְנָיוֹת וירקות, במקום שדרכם לבשלם, לאכלם וגם לשתות את הרוטב, מברך על הרוטב בורא פרי האדמה, ואפילו אינו אוכל מן המאכל. (והחילוק שבין זה למה־שכתוב בסעיף א', יש אומרים משום דהתם אין דרכם בכך לסחוט את הפירות או הירקות להוציא מימיהם, והכא דרכם בכך. ויש אומרים משום שיותר נכנס טעם הפרי והירק במים שמבשלין אותן בהם, מאשר הוא במשקה שזב מהם). אבל אם אין כוונת הבישול רק בשביל הפירות או הירקות, אזי כשאינו אוכל מן הפירות והירקות אלא שותה את הרוטב לבד, מברך שהכל. ואם בישלם עם בשר ביחד, אפילו אם כוונת הבישול גם בשביל הרוטב, לעולם מברך על הרוטב שהכל, כי הבשר הוא העיקר{ב}: