כ אדר א

[יט] כל מה שאמרנו שמברכין עליהם בורא פרי העץ או בורא פרי האדמה, אינו אלא כשניכר במקצת שהוא פרי, כגון עיסת תמרים או תאנים, או תפוחי־אדמה (שקוראים "פִּירֵי"). אבל אם נתרסק באופן שאינו ניכר כלל מה הוא, כגון "פווידלא" בלשון אשכנז (שקורין כאן בזמנינו "ריבה") שמבשלין משזיפים ומשמשים וכיו"ב שנאבדה צורתן לגמרי, וכן תפוחי־עץ מרוסקים, מברכין עליהן שהכל. ובדיעבד אם בירך עליהם ברכה הראויה להם, יצא. ואם רוב דרך אכילת אותם פירות הוא על־ידי ריסוק שמרסקין אותם לגמרי, מברכים עליהם אף לכתחילה ברכה הראויה להם{לא}. ולכן על גרעיני תירס קלויים שמתבקעים ומתנפחים נוהגים לברך ב"פ האדמה, אעפ"י שנשתנית צורתם, כיון שהוא מין מיוחד העשוי לקלייה ואינו המין העשוי לבישול. והמברך עליהן שהכל, הרי זה משובח. וירא שמים יצא ידי שניהם, ויפטרם מברכה ע"י שיקדים לו דבר שברכתו בפה"א וגם דבר שברכתו שהכל{לב}:

[כ] על חטה תפוחה ממותקת בסוכר, מברכים בורא פרי האדמה{לג}. וכן על כדורי "פלאפל" המטוגנים בשמן, כשצורת החומוס ניכרת קצת בתוכם{לד}:

[כא] ירקות שאינם גדלים בקרקע אלא יונקים מן המים, ברכתן שהכל. ואם בירך בורא פרי האדמה, ספק אם יצא, לפיכך יחזור לברך שהכל בהרהור בלב (כדלקמן סימן מ"ב סעיף ט'){לה}: