ז אדר א

[ג] דבר שהוא כברִייתו, דהיינו אגוז אחד או שאר פרי, ואפילו קָטְנִית אחת, יש אומרים דאף על פי שאין בו כזית, מכל מקום כיון שהוא פרי שלם, מברכין אחריו ברכה אחרונה. ומנהג העולם כדעת רבינו הרמב"ם שאין מברכין. והמחמיר על עצמו שלא לאכול פחות מכזית תבא עליו ברכה. וכזית לעניין זה, וכן לעניין סעיף שקודם זה, הוא כחצי ביצה ולא פחות{ד}. ואם נתחלק הדבר קודם האכילה, בטל ממנו חשיבותו, ולכולי עלמא אין מברכין עליו ברכה אחרונה בפחות מכזית{ה}:

[ד] כל האוֹכָלין מצטרפין לכזית. אבל שתייה עם אכילה, אין מצטרפין. ואם אכל כחצי זית מדבר שמברכין אחריו בורא נפשות רבות, וכחצי זית מדבר שמברכין עליו ברכה מעין שלש, או אפילו כחצי זית פת, מברך לאחריהן בורא נפשות רבות. והוא הדין אם אכל כחצי זית מפירות שמברכין לאחריהן על העץ, וכחצי זית ממין שמברכין לאחריו על המחיה, או כחצי זית פת (דהשתא אין כאן שום מין שברכה אחרונה שלו בורא נפשות רבות מכל מקום), מברך לאחריהן בורא נפשות רבות. ואם אכל כחצי זית ממין שמברכין לאחריו על המחיה, וכחצי זית פת, מברך לאחריהן על המחיה{ו}. וכיון שיש חולקים בכל אלו שלא לברך כלל, טוב להוציא עצמו מן הספק: