כט שבט

[יג] אין מברכין הטוב והמטיב אלא כשיש אחר עמו שהוא שותה גם־כן משני היינות, דהכי משמע הטוב לו והמטיב לחבירו. והוא הדין אם אשתו ובניו עמו. אבל אם הוא יחידי, אינו מברך עליו{יט}:

[יד] האורח שמיסב אצל בעל הבית, אם בעל־הבית נותן את הקנקן על השלחן שישתה מי שירצה כמו שעושין בסעודות גדולות, אם כן היין הוא כמו בשותפות ומברכין הטוב והמטיב. אבל אם בעל־הבית נותן לכל אחד כוסו, יש אומרים שאין מברכין הטוב והמטיב כיון שאין להם שותפות ביין, ואפילו בעל־הבית אינו מברך{כ}: