כו שבט

[ה] מקומות שדרכם להביא למסובין בסעודות גדולות, קפה אחר כוס של ברכת־המזון, אין לברך עליו, כי נפטר ע"י ברכת היין כאילו כיוונו דעתם עליו. ודוקא אותם שטעמו מהכוס של ברכת־המזון. וטוב להרהר הברכה בליבו כדי לצאת מן הספק{י}:

[ו] ויין של קידוש, כל שכן שפוטר את כל המשקין הבאים אחריו, שכיון שבא לצורך הסעודה הוי התחלת סעודה, ואפילו דעתו שלא לשתות ממנו עוד אחרי הקידוש. ונפקא מינה במה שסילק עצמו מלשתות יין, שאם ירצה אח"כ לשתות יין צריך לחזור ולברך בורא פרי הגפן מדין נמלך, אעפ"י שעדיין שאר המשקין לפניו. שכיון שברכתם שהכל, אינו פוטר את היין אעפ"י שמכח ברכת היין הוא בא{יא}:

[ז] על היין שבתוך הסעודה, כל אחד ואחד מברך בורא פרי הגפן לעצמו אפילו היסבו יחד, דחיישינן כשיענו אמן שמא יקדימו קנה לושט ויבואו לידי סכנה{יב}: