כד שבט

[א] על היין מברכין בורא פרי הגפן, ולאחריו על הגפן וכו'. ואין חילוק ביין אפילו הוא עדיין תוסס, ואפילו זב מעצמו ואפילו יין מבושל או קונדיטון, דהיינו שנתנו לתוכו דבש ובשמים{א}, או לענה שהוא מר{ב}, אפילו ריחו כחומץ, כיון שיש לו טעם יין, הוי יין לעניין ברכה. אבל אם נתחמץ באופן שיש בני אדם שנמנעים לשתותו מפני חמיצותו, יש ספק בברכתו (ואף שיכול לברך בתחילתו שהכל, עדיין יש ספק בברכה אחרונה) ולכן אין לשתותו אלא אם־כן יברך תחילה על יין טוב{ג}:

[ב] בורא פרי הגפן, מנהגינו לומר הפ"א רפויה מפני שמסמיכין אותה לאל"ף{ד}. וכן בורא פ–רי העץ, בורא פ–רי האדמה. והגימ"ל דהגפן בקמץ, מפני שהיא סוף העניין{ה}: