כא שבט

[י] כֻּבַּאנהּ, ברכתה במ"מ אפילו קבע סעודתו עליה. שאעפ"י שאין בה משקה, מכל מקום הרי היא מתבשלת בכלי סגור דוקא עם ההבל שבתוכה, וזיעת משקה הרי היא כמשקה. וכן המנהג{יג}. (ואם נעשתה בכלי פתוח, ברכתה המוציא אם קבע עליה):

[יא] לְחוּח, ברכתו במ"מ. ואם קבע עליו סעודתו, ברכתו המוציא. דהיינו אם אכל שיעור שבני אדם אוכלים ושבעים ממנו, בצירוף מה שאוכל עמו כגון מרק או בשר אם מלפת בו [ולא כשאוכל הבשר לבסוף כנהוג אצלינו דרך כלל] וכדלעיל סעיף ד'. וזהו דוקא בלחוח הרגיל בדרך כלל, שהוא עבה באמצעיתו כשמונה או עשרה מילימטר. אך יש שעושין אותו דק כשנים שלושה מילימטר, ודינוֹ לברך עליו בורא מיני מזונות אפילו בקביעות סעודה{יד}:

[יב] לביבות שעושים ממצה כתושה או מלחם מפורר, שמערבים אותן בשמן או בשומן וביצים וכיו"ב, ומגבלין ומבשלין או מטגנין אותן, מברכין עליהם בורא מיני־מזונות ולאחריהם על המחיה אפילו בקביעות סעודה{טו}: