תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
יט שבט
סימן ל"ד - הלכות ברכות על מאכלים מחמשת מיני דגן
[ה] נראה לי שכל זה משהגיע זמן סעודת הצהרים ואילך, עד סוף הלילה, בין אכל סעודת צהרים וערב, בין לא אכל ואפילו בין הסעודות. אבל אכילה ראשונה שביום, גם בפחות מהשיעור דלעיל צריך לברך המוציא וברהמ"ז, שמודדין בזה כפי כמות מועטת שרגילים בה לפת שחרית{ז}:
[ו] אם מתחילה היה בדעתו לאכול רק מעט, ובירך בורא מיני מזונות, ואחר־כך נמלך לאכול שיעור קביעות־סעודה, אם בזה שהוא רוצה לאכול עוד, אין בו שיעור קביעות־סעודה אלא בצירוף מה שאכל קודם, אוכל כך ומברך אחר־כך ברכת המזון. אבל אם בזה שהוא רוצה לאכול עוד, יש בו שיעור קביעות־סעודה, צריך ליטול ידיו בברכה, וכן לברך ברכת המוציא על מה שהוא רוצה לאכול. אבל ברכת על המחיה אינו צריך לברך על מה שאכל, לפי שיצטרף עם מה שיאכל ויפטר בברכת־המזון{ח}:
