טז שבט

[כ] שלושה שאכלו כל אחד מכיכר שלו, ואחד מהם אכל פת גויים, ושנים נזהרים מפת־גויים, מכל מקום מצטרפים לזימון, ויברך זה שאכל פת־גויים, שהוא יכול לאכול גם עם האחרים. וכן אם אחד אוכל מאכלי חלב, ושנים מאכלי בשר, מצטרפין, ויברך זה שאכל מאכלי חלב, שהוא יכול לאכול גם עם האחרים{נה}:

[כא] נשים שאכלו עם אנשים שנתחייבו בזימון, נתחייבו גם הן, וצריכות לשמוע ברכת־הזימון. אבל אינן מצטרפות עם אנשים, ואפי' אשה עם בעלה ובניה. ורשות בידן לזמן לעצמן, אך לא בהזכרת השם אפילו אם הן מאה, דהיינו שצריכות לדלג בַזימון על המלה "לאלהינו"{נו}:

[כב] קטן, מנהגינו שמצטרף לזימון בשלושה, אם הוא יודע למי מברכין, מכשהוא כבן שבע או שמונה, כל חד לפום חורפיה{נז}. אבל פחות מבן שש, גם אם הוא יודע מעצמו (דהיינו בלא שילמדו אותו) למי מברכים, אין מזמנים עליו{נח}. ולזימון עשרה, מנהגינו שמצרפים אפילו שלושה קטנים{נט}: