ז שבט

[יח] בחנוכה ובפורים אם שכח לומר על הנסים, ולא נזכר עד לאחר שאמר את השם בחתימת הברכה, שאמר ברוך אתה ה', אינו חוזר. אך בתוך הרחמן ראוי לומר, הרחמן יעשה לנו נסים, כשם שעשה לאבותינו (בימי מתתיה בן יוחנן כהן גדול) (בימי מרדכי ואסתר) בימים ההם בזמן הזה{מז}:

[יט] כל האמור לעיל (בסעיפים י"ד ט"ו) הוא כשבודאי לא הזכיר. אבל מי שנסתפק אם הזכיר רצה בשבת, או יעלה ויבוא ביום טוב, כגון שנזכר קודם לכן והיה בדעתו לאמרו, דעת מהרי"ץ שאינו צריך לחזור, וגם לא לומר נוסח ברוך אשר נתן וכו', בין ברכה שלישית לרביעית. ואם גם אחרים ששמעו אותו מברך, מסופקים בזה, לכולי עלמא אינו צריך לחזור{מח}:

[כ] היה אוכל בשבת וְחָשְׁכָה לו, אם עדיין הוא לא התפלל ערבית, אומר רצה, וכן ביום טוב, וראש־חדש, וחנוכה ופורים, כיון שהתחלת הסעודה היתה ביום, צריך להזכיר מעניין היום, אף־על־פי שמברך בלילה, וכן נוהגים{מט}. ואם בערב ראש־חדש ונמשכה סעודתו גם תוך הלילה, ואכל גם בלילה כזית פת, צריך לומר יעלה ויבוא, וכן בחנוכה ובפורים. ואם התחיל לאכול בשבת ונמשכה סעודתו תוך הלילה, ואכל גם בלילה כזית פת, ולמחר הוא ראש־חדש, לא יאמר רצה וגם יעלה ויבוא, וכן בחנוכה ופורים, משום דהוי כתרתי דסָתְרֵי, אלא יאמר רצה בלבד. ועוד שהסעודה באה רק בשביל שבת, ולא בשביל ראש־חדש, או חנוכה ופורים{נ}: