חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

ו שבט


סימן ל"ב - הלכות מים אחרונים וברכת־המזון


[טו] אם לא נזכר עד לאחר שהתחיל הברכה שלאחריה, שהיא ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם האל אבינו וכו', אפילו לא אמר רק תיבת ברוך בלבד, שוב אין לו תקנה בברכת אשר נתן. ולכן אם הוא בשתי סעודות הראשונות, חוזר לראש ברכת־המזון. וכשלא אמר עדיין רק ברוך אתה ה', יסיים למדני חוקיך, כדי שלא תהיה לבטלה, ואחר־כך חוזר לראש ברכת־המזון{מג}. אבל בסעודה שלישית, מפני שיש אומרים שאפילו בשבת אינו מחוייב לאכול פת דוקא, וכל־שכן ביום טוב (כדלקמן סימן צ"ח סעיף ג'), ונמצא שברכת־המזון אינה חובת היום, לכן אינו חוזר לראש, אלא גומר כך ברכת־המזון. אבל אם נזכר במקום שיכול לתקן בברכת אשר נתן וכו', מחוייב לתקן, אפילו אם אכל חמש סעודות{מד}:

[טז] טעה בראש־חדש ולא אמר יעלה ויבוא, ונזכר קודם שהתחיל הברכה שלאחריה, יאמר, ברוך אשר נתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון, ואינו חותם (ואין חילוק בזה בין ביום בין בלילה, משא"כ בתפילה כדלעיל סימן י"ז סעיף י'). וכן בחול המועד אם לא אמר יעלה ויבוא, יאמר, ברוך אשר נתן מועדים טובים לעמו ישראל לששון ולשמחה (את יום מועד חג (פלוני) הזה). ובראש השנה אומר, ברוך (אתה ה' אלהינו מלך העולם) אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל (את יום הזכרון הזה), ברוך אתה ה' מקדש ישראל ויום הזכרון. ואם לא נזכר עד לאחר שהתחיל הברכה שלאחריה, אינו חוזר לראש, משום דבראש־חדש וחול־המועד (וראש השנה) אינו מחוייב לאכול פת דוקא. אלא שראוי להוסיף זכרונם בתוך שאר הרחמן, כגון בראש־חדש יאמר, הרחמן יחדש עלינו ראש־חדש זה לטובה ולברכה{מה}:

[יז] ראש־חדש שחל בשבת ושכח רצה וגם יעלה ויבוא, ונזכר, אומר ברוך (אתה ה' אלהינו מלך העולם) אשר נתן שבת־מנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית קֹדש, וראשי חדשים לזכרון, ברוך אתה ה' מקדש השבת וישראל וראשי חדשים. כי אף־על־פי שבראש־חדש לבד אינו חותם, כנזכר בסעיף הקודם, שאני הכא כיון שהוא חותם בלאו־הכי בשביל שבת, מזכיר גם ראש־חדש. ואם אמר רצה ולא אמר יעלה ויבוא, ולא נזכר עד לאחר שהתחיל הברכה שלאחריה, אינו חוזר לראש, שהרי של שבת אמר, ובשביל ראש־חדש אינו חוזר. ואם אמר יעלה ויבוא ולא אמר רצה, והוא חוזר לראש, צריך לומר גם יעלה ויבוא. והוא הדין לחול־המועד וראש השנה{מו}:

יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד