ח אייר

[י] מנהגינו שגם כשהקהל מתפללים עם הש"צ, עונים אחריו אמן על כל ברכה וברכה ואין זה נחשב הפסק. אלא שכל אחד מקדים שלוש תיבות קודם שחותם הש"צ הברכה, כדי שלא יהא עונה אמן אחר ברכת עצמו{לא}. כמו כן עונים בקדושה, קדוש ברוך וימלוך{לב}, ובתפילות שיש בהם ברכת כהנים עונים אחריהם אמן{לג}:

[יא] אם בחזרת התפילה המשיך הש"צ לומר אתה חונן, שהיה סבור שעדיין יש שהות, ובאמצע הברכות האמצעיות יצאו ג' כוכבים, יפסיק, שאם לא כן יהיו ברכותיו לבטלה, ויאמר קדיש תתקבל{לד}:

[יב] מי שבא לבית־הכנסת ומצא ציבור מתפללים שמונה־עשרה בלחש, מתפלל עמהם שמונה־עשרה, ויאמר והוא רחום וגו' תהילה לדוד וגו' אחרי שמונה־עשרה. ואם לא יוכל לגמור שמונה־עשרה קודם שיגיע שליח־ציבור לקדושה, ואם ימתין עד אחרי שיגמור שליח־ציבור כל השמונה־עשרה עם הקדיש, יעבור זמן התפילה, ימתין ויתפלל בלחש עם שליח־ציבור בחזרת־התפילה מלה במלה. (ויש סוברים שיאמר עמו גם כל נוסח הקדושה, דהיינו נקדישך ונעריצך וכו' כמו שהוא אומר{לה}). ויכוין שכשיגיע ש"צ למודים, יגיע גם הוא למודים, כדי שישׁחה עם הציבור, שלא יהא נראה ככופר במי שהציבור משתחוים לו. רק ביום תענית־ציבור לא יאמר עם שליח־ציבור עננו בין גואל לרופא, אלא אומרו בשומע התפילה כמו שאר יחיד. וכן אם רוצה להתפלל ערבית עם הציבור, ואם ימתין עד אחרי חזרת שליח־ציבור את התפילה, יצטרך להתפלל ערבית ביחידות, יתפלל מנחה עם חזרת שליח־ציבור. ואם בא סמוך לקדושה, ימתין עד אחרי שיאמר שליח־ציבור האל הקדוש ויענה אמן ואז יתפלל, ואף שיפסיד מודים, מכל מקום הכי עדיף טפי, מלהפסיד תפילת ערבית עם הציבור. וכל־שכן אם השעה עוברת מזמן מנחה{לו}:

[יג] מי שבא בערב־שבת למנחה בבית־הכנסת, והקהל כבר קיבלו שבת או יום־טוב (דהיינו בשבת אמרו מזמור שיר ליום השבת{לז}, וביום טוב אחרי עניית ברכו{לח}) לא יתפלל מנחה בתוך בית־הכנסת, אלא חוצה לו. ואם ישמע ששליח־ציבור אומר ברכו, לא יענה עם הציבור. שאם יענה, שוב אינו רשאי להתפלל אחר־כך תפילה של חול. ואם טעה וענה, יתפלל ערבית שתיים, כדלעיל סימן י"ט סעיף ח'. ויכול לענות בכוונה שלא לקבל עתה שבת ויום־טוב. ואם בא סמוך לקבלת שבת ויום־טוב, אף על פי שלא יוכל לגמור שמונה־עשרה קודם שיקבלו שבת או יום־טוב, יכול להתפלל, כיון שהתחיל בהיתר{טל}:

[א] זמן קִרְיַת־שמע של ערבית, הוא משנראין ברקיע שלשה כוכבים קטנים, וביום המעונן ימתין עד שיצא הספק מליבו{א}. ובשעת הדֹּחַק יכולין להתפלל ערבית קודם לכן, ובלבד שלא יהא קודם פֵּלֶג־המנחה (עיין לעיל סימן נ' סעיף ב'), כי אז אפילו בדיעבד אינם יוצאין{ב}. ואשרי מי שמתפלל ערבית בציבור בלילה, ובין מנחה לערבית עוסק בתורה, לחבר הלילה עם היום בתורה, שהוא עניין גדול{ג}. ועל־כל־פנים ראוי לכל ירא שמים שאם התפלל בציבור קודם הלילה, לא יאכל קודם הלילה אלא ימתין, ומיד אחרי צאת הכוכבים יחזור ויקרא שלושת הפרשיות של קרית־שמע{ד}. ומי שאינו מתפלל בציבור, אסור לו להתפלל תפילת ערבית קודם צאת הכוכבים{ה}: