כז סיון

[ט] מי שמאחר להתפלל ערבית במוצאי שבת, או שממשיך סעודתו בלילה, מותר לו לומר אפילו לישראל שכבר הבדיל בתפילתו, שיעשה לו מלאכה, כגון להדליק ולבשל. ומותר לו ליהנות ולאכול ממלאכתו, אף על פי שאחר־כך הוא מזכיר עדיין של־שבת בברכת המזון{לא}:

[י] במקום שאין נמצא יין, אפשר להבדיל על שכר, או שאר משקה שהוא חֲמַר־מדינה{לב}, כגון "בירה" לבנה, "ערק", או "קוניאק". אך חלב, תה, קפה, מי "גזוז", "סודה", בירה שחורה ומיני מיצים הנהוגים בזמנינו, אינם נחשבים חמר־מדינה {לג}. וכן אין מבדילים על פת{לד}:

[יא] אין מוזגין מים לתוך כוס של־הבדלה, לא בתחילה ולא בסוף{לה}. ויש אומרים שימלא את כוס־ההבדלה על כל גדותיו עד שישפך קצת ממנו, לסימן ברכה{לו}. ואין אנו נוהגים כן, ואדרבה הרבה פוסקים אוסרים זאת מטעם ביזוי והפסד משקין{לז}. אמנם יש נוהגים להשאיר מעט בכוס לשפכו ולכבות בו את הנר. וכן יש נוהגים להעביר ממנו בין עיניהם וכיו"ב, לחיבוב מצוה{לח}:

[יב] על הבשמים, יברך הברכה הראויה להם. דהיינו אם הוא מין עץ, בורא עצי בשמים. ואם הוא מין עשב או ירק, עשבי בשמים. ואם הוא מין אחר, מיני בשמים{טל} (וכמבואר לעיל סימן מ"ד). ועדיף לברך על ההדס, שהוא מעולה מכל הבשמים, ובפרט על הדס של־לולב, שהואיל ונעשתה בו מצוה אחת, תיעשה בו מצוה נוספת{מ}. אמנם בזמנינו מצויים הרבה מיני הדסים שאין להם ריח טוב שנהנים ממנו, אפילו כשמוללים אותם בידים. על כן ינסה תחילה את ריחם קודם ההבדלה בלא לברך, ואם אין להם ריח טוב יברך על מין בשמים אחר. או יצרף להדס מין עץ נוסף, ויברך על שניהם{מא}. ואין מְחַזְּרִין אחרי הבשמים{מב}, וכן אחרי הנר{מג}, דהיינו שאין צריך לעשות השתדלות מרובה להשיגם{מד}:

[יג] מצוה מן המובחר שיהא הנר משעוה של־כמה נרות קלועות יחד, שהיא הנקראת אֲבֻקָּה. ואם אין לו, יברך על שתי נרות אחרות, או שני "גפרורים", שיתקרבו יחד בשלהבת שתהא אבוקה{מה}. ואין מברכין על הנר עד שייאותו לאורו, דהיינו שיהיה סמוך לו בכדי שיוכל להבחין בין מטבע של־מדינה זו, למטבע של־מדינה אחרת{מו}. ונוהגים לכפוף האגודל לתוך אצבעות יד ימין מבפנים, וכופפים עליו ראשי ארבע האצבעות שלא תיראה פנימיות האצבעות, ומסתכלים כך על הציפרניים לאור הנר, ומבחינים בין צפורן לבשר{מז}. ואין לברך על אור החשמל. ובעת ההסתכלות בנר, יש מחמירים לכבות את אור החשמל שבבית{מח}:

[יד] סוֹמֶא, אינו מברך על הנר{מט}. ומי שאינו מריח, לא יברך על הבשמים{נ}:

[טו] אם לאחר שבירך על היין, נתכוון לברך על הבשמים שאוחז בידו, אלא שטעה בלשונו ואמר בורא מאורי האש, ותוך כדי דיבור נזכר וסיים בורא עצי בשמים, עלתה לו הברכה לבשמים, ויברך אחר כך על הנר. אבל אם נתכוון בברכתו על הנר, עלתה לו על הנר, ויברך אחר־כך על הבשמים, שאין הסדר מעכב{נא}: