חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

כ תמוז


סימן ק"ד - הלכות ערב תשעה באב

[ג] סמוך לערב אוכלים סעודה המפסקת, ואסור לאכול אז בשר או לשתות יין, ונהגו לאסור אפילו בשר־עוף והוא הדין דגים. ואסור לאכול שני תבשילין{ו}. ואוכלין כשהם יושבין על הארץ כאבלים, ואין צריך לחלוץ המנעלים. ולא ישבו שלשה ביחד שלא יתחייבו בזימון. ואפילו אם ישבו לא יזמנו. ובגמר הסעודה, יש מחמירים לטבל קצת פת באפר ולאכול. וצריך ליזהר להפסיק מבעוד יום{ז}:

[ד] אין מנהג אצלינו לאכול סעודה קבועה עם הרבה תבשילין ואח"כ להתפלל מנחה ולאכול סעודה המפסקת, שנמצא אין זו רק סעודת עראי. אלא סעודת הצהרים הקבועה אוכלים מוקדם יותר משאר הימים, ואחר כמה שעות מתפללים מנחה וחוזרים לאכול סעודה המפסקת כדינה{ח}:

[ה] ראוי לחכמים ולחסידים לאכול סעודה המפסקת במקום שאינו מכובד (בין תנור וכיריים) בדאגה ובשממון ובבכי, בעינים זבות כמעיין דומעות, כמי שמתו מוטל לפניו{ט}:

[ו] בין השמשות, אסור בכל מה שאסור בתשעה באב. ולכן צריכים לחלוץ את המנעלים קודם בין השמשות{י}, לפני שהולכים לבית־הכנסת{יא}:
 
סימן ק"ה - הלכות תשעה באב

[א] ערבית נכנסין לבית־הכנסת מעוטפים בטליתותיהם המצוייצות{א}, ויושבים על־גבי הקרקע. ואין מדליקין אורות כי אם בצמצום ובהכרח{ב}. ויש נוהגין להזיז את הפרוכת מארון הקודש לצד, או להסירה לגמרי. משום דכתיב{ג} בִּצַּע אֶמרתו{ד}. ומתפללים ערבית בהכנעה וקול נמוך כאבלים{ה}. ואומרים איכה וקינות, וכל הסדר מפורש כבר בסדורי התפילות. וגם מי שהוא ביחידות שאין לו מניין, יאמר איכה וקינות{ו}:


יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד