יום ד' שבוע פרשת משפטים

[יב] בְּדִיעֲבַד שנשארו מעט שערות בראש או בבית־השחי, דבוקות על־ידי זיעה, אינו חוצץ{טו}. וכן אם שכחה ולא קצצה ציפרניה, ובתנאי שאין לכלוך תחתיהן{טז}:

[יג] אם שכחה להסיר שער בית הערוה כפי המנהג (וּכְדִלְעֵיל בהלכות חפיפה סימן קנ"ז סעיף ב'), הדבר תלוי בזמנים שאינה הולכת לטבילה, כגון בימי עיבור או בימי הנקה שהיא מסולקת דמים (עיין לעיל בהלכות וסתות סימן קנ"ד סעיפים כ"ט ל'). שאם בשאר זמנים גם־כן מסירה את השיער אף־על־פי שאינה טובלת, באופן זה נחשב השיער גם עכשיו לחציצה וצריכה לחזור ולטבול בברכה, ואפילו כבר שימשה עם בעלה{יז}. ואם רגילה להסירו רק לפני טבילה, אינה צריכה לטבול שוב, אם אמנם לא היה שום דיבוק ולכלוך בשיער. אלא אם כן דרך רוב הנשים באותו המקום להסירו גם בזמנים דִּלְעֵיל{יח}:

[יד] צריכה לברך לפני הטבילה, כדין שאר המצוות שמברכין עליהן עובר לעשייתן (כדלעיל חלק אורח־חיים הלכות ציצית סימן ח' סעיף ט"ו), וכן המנהג בקהילותינו. אבל מפני שאסור לברך בלא מלבוש, מברכת כשעליה חֲלוּק. ונוסח הברכה, ברוך וכו' אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על הטבילה. ותפשטנו ותטבול מיד ללא הפסקה{יט}: