יום ב' שבוע פרשת משפטים

[ו] לא תטבול בקומה זקופה מאד, לפי שעל ידי זה נדבקים המקומות המכוסים בגופה זה בזה. וכן לא תתכופף מאד, אלא מעט, ותפשוט את איבריה כמו בעת לישה. ותפַשֵּׂק את רגליה קצת, כדי שיופרד בשר ערותה. ויהיה תחת דדיה נראה כמו בעת שמניקה את בנה. ויהיה תחת בית השחי מוגבה, כמו בעת שאורגת. ואם זקפה את קומתה מאד, או התכופפה מאד, יש אומרים שלא עלתה לה טבילה{ח}:

[ז] לא תפתח פיה ביותר, ולא תצמיד שפתותיה ביותר, ולא תקפוץ (פי' תסגור) ידיה ביותר. ואם הצמידה שפתותיה ביותר, באופן שלא באו המים בהם, לא עלתה לה טבילה. וכן לא תעצום עיניה ביותר, ולא תפתחם ביותר. ואם עצמה ביותר, יש אומרים שלא עלתה לה טבילה{ט}:

[ח] בזמן הטבילה, צריך שתהיה אשה שתשגיח לראותה שלא ישאר אפילו מעט משער ראשה צף על פני המים, לפי שצריכה להיות טְבוּלָה במים עד שלא ישאר כלום מגופה חוץ למים. ואם לא מצאה מי שישגיח עליה או שהיתה טבילתה באפילה, וקשה להבחין אם אין שיער צף על פני המים, תכרוך על שער ראשה חוט צמר או חתיכת בד דק, ויהיה רפוי שלא יכרך בחוזק{י}: