צור קשרדלג על צור קשר
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
יום א' שבוע פרשת משפטים
יום א' שבוע פרשת משפטים - ש"ע המקוצר סימן קנ"ח - הִלכּוֹת טבילה ומקוָאות
[א] מצוה לטבול בזמנה אם בעלה נמצא עמה, כדי שלא לבטל מפריה ורביה אפילו לילה אחד, וגם משום מצות עוֹנָה. וכשאין הבעל נמצא, נוהגות הנשים שלא לטבול{א}. ונשים שאינן נשואות, דהיינו רווקות גרושות ואלמנות, אסורות לטבול{ב}:
[ב] אשה הדוחה את הטבילה כדי לצער את בעלה, עבירה היא בידה וגורמת כמה רעות בעולם, וענשה גדול מאד רחמנא לִצְּלַן{ג}:
[ג] בימי אבִילותה על קרוביה, לא תטבול, כיון שאסורה בתשמיש. אך בחול־המועד מותר, לפי מנהגינו כדעת רבינו הרמב"ם{ד} שאין אבִילות נוהגת ברגל אפילו בדברים שבצִנעא{ה}:
[ד] בהגיע זמן הטבילה, צריכה לרחוץ ולנקות כל מקום־סתר בגופה, כגון תוך החוטם ותוך הפה ותוך האזניים. וכל מה שיש בו קמט וקפל, כגון קמטי הידים וקמטי הארכובה, ובין אצבעות ידיה ורגליה, וקמטי הצואר והערוה והמצח ותחת הדדים וקמטי הבטן והטבור וכיוצא באלו, עד שיכנסו ויחדרו המים בכל גופה{ו}:
[ה] לא תאחוז בה חֲבִרְתָּהּ ביד בְּשָׁעַת הטבילה, אלא אם כן תַּרְפה את ידה בהחזקתה, כדי שיכנסו המים תחת ידה. וראוי להחמיר שלא תחזיק בה, אלא אם כן תרטיב את ידה תחילה במי המקוה (שזה חיבור למי המקוה), ואז אפילו אינה מרפה את ידה, מותר{ז}: