יום ש"ק שבוע פרשת יתרו

[י] אסור לאשה לטבול בשעות היום ואף־על־פי שהוא כבר יום שמיני, אלא רק מאחרי שקיעת־החמה ומעלה. (כך פסק מהרי"ץ{יט}, וכן מנהגינו{כ}, אף־על־פי שיש סוברים שדוקא מאחרי צאת הכוכבים). ואם יש אז פחד מגנבים וכדומה, מותרת לטבול בשמיני ביום, אבל לא תשמש עם בעלה עד הלילה{כא}:

[יא] כלה יכולה לטבול ביום אפילו בשביעי למניינה, הואיל ואינה באה אצל החתן אלא בלילה. ואם בשָׁעַת החופה היתה נדה, כשטובלת אחר הנישואין אינה רשאית לטבול אלא בלילה כשאר נשים{כב}:

[יב] כל אשה שהיתה בחזקת טמאה, אסור לבעלה להתקרב אליה, עד שתאמר לו טבלתי, או טהורה אני. ויש מקילים אפילו כשרומזת לו על כך כגון בנתינת חפץ מידה לידו בכוונה, וכן נוהגים{כג}:

[יג] אמרה לבעלה טמאה אני, ואחר־כך חזרה בה ואמרה טהורה אני, ומה שאמרתי קודם היה בדרך שחוק, אינה נאמנת. ואם נתנה לדבריה אמְתְּלָא המתקבלת, נאמנת. ויש בזה כמה פרטי דינים, וצריך לשאול הוראת חכם{כד}, לכן תיזהר האשה שלא לומר כן{כה}. ואסור לבעל לשאול את אשתו הנדה, אולי טהורה את וטעית במה שאמרת שנטמאת, כי עלולים לבוא מזה למכשול חס ושלום{כו}: