יום ג' שבוע פרשת יתרו

[ו] ספרה שבעה נקיים וטבלה, ואחר־כך ראתה כתם בתוך ימי מְלֹאת, דהיינו תוך ארבעים יום לזכר או שמונים לנקיבה, טמאה וצריכה הפסק־טהרה ושבעת ימי נקיים, כדין כתם בשאר זמן, אלא שעל הטבילה לא תברך. ואפילו ראתה דם ממש, לא תברך אז על הטבילה מפני הספק{יא}:

[ז] המשמש עם היולדת תוך ימי מְלֹאת, והרגישה באמצע תשמיש שיצא דם ממקורהּ ואמרה לו נטמאתי, יש מקילים שאינו צריך לפרוש אז ממנה באבר מת (כדין נדה הנזכר למעלה בהלכות וסתות סימן קנ"ד סעיף י"ב) אלא גומר ביאתו כרגיל. כיון שמעיקר הדין הוא דם טוהר{יב}: