יום ו' שבוע פרשת בשלח

[טו] כתם שבגללו נטמאת האשה, דינו שֹׁוֶה לדם־נדה. דהיינו שצריכה לפסוק בטהרה [ואם שימשה, צריכה להמתין ארבעה ימים, אלא אם־כן תנקה ותרחץ במים חמים, כדלעיל בהלכות הפסק־טהרה ושבעה נקיים סימן קנ"א סעיפים י' י"ג ט"ו{לב}], ואחר־כך תמנה שבעת ימי נקיים חוץ מהיום שבו פסקה בטהרה [ושייכים אז כל דיני הרחקה כדלעיל סימן קנ"ב], ותטבול בברכה{לג}: