יום ה' שבוע פרשת בשלח

[יא] בגד שֶׁלְּבָשַׁתּוּ בימי נידותה וּפְשָׁטַתּוּ ולא בְּדָקַתּוּ, וחזרה ולבשתו אחר־כך בימי טהרתה ומצאה בו כתם, תולה שהוא מימי טומאתה. והוא הדין אם אירע כך למעוברת או למניקה או לזקינה, שהן מסולקות דמים (כדלעיל בהלכות וסתות סימן קנ"ד סעיפים כ"ט ל' ול"ב), תולה בימי טומאתה{כג}:

[יב] הדברים שתולים בהם כתמים, כגון אותם שהזכרנו למעלה סעיפים ד' ה' ו' ט' י' י"א, אינם רק בימי טהרתה, אלא הם גם בשבעת ימי נקיים ואף בשלושת הימים הראשונים{כד}:

[יג] אם נמצא הכתם על דבר שאינו מקבל טומאה, כגון שישבה על הקרקָע, או בבית־הכבוד בתוך האַסְלָא או על שְׂפַת־האסלא, היא טהורה. והוא הדין לקרקעית האמבטיא או שְׂפָתָהּ{כה}. גם נייר, כגון "טואלט" או "טישו", אינו מקבל טומאה{כו} (אמנם אם מצאה על הנייר שקינחה בו אחר הטלת מי־רגלים, צריך לשאול מורה־הוראה{כז}). וכן אם נמצא כתם בבגד צבעוני, היא טהורה, ואפילו בבגד הסמוך לבשר{כח}. (גם צהוב־בהיר, וחום־בהיר, תכלת וכדומה, נחשבים לבגד צבוע. והכל לפי ראות עיני המורה{כט}). והמדובר כאן לטהר בדבר שאינו מקבל טומאה וכן בצבעוני, היינו כשהכתם גדול מכגריס ועוד. אבל כשהוא פחות מזה, בלאו הכי טהורה, שתולים בכך שאינו אלא דם כִּנָּה כנזכר למעלה סעיף ט'{ל}:

[יד] אשה שעלולה למצוא כתמים, מותר לה ללבוש בגד צבעוני סמוך לבשרה כדי להינצל משאלות אלו. אבל בשבעת ימי נקיים, צריכה דוקא בגד לבן (כדלעיל הלכות הפסק־טהרה ושבעה נקיים סימן קנ"א סעיף י"א). ובשעת הדוחק יש לשאול מורה־הוראה{לא}: