צור קשרדלג על צור קשר
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
יום ה' שבוע פרשת וארא
יום ה' שבוע פרשת וארא - ש"ע המקוצר סימן קנ"ג - הִלכּוֹת כלה, לפני הנישואין ולאחריהם
[ב] בדיקות הַלַּלוּ של־הפסק־טהרה ושבעת ימי נקיים, אף־על־פי שכל אשה צריכה להכניס אז את העֵד בעומק רב כמבואר לעיל בסימן קנ"א סעיף ב', בתולה אין לה אפשרות לעשות כן כיון שפתחהּ נעול, אלא תכניס רק כפי יכלתה{ה}. אמנם צריך להזהירה שאין מועיל קינוח מועט בהעברת האצבעות בראשית הפרוזדור, אלא צריכה להכניס אצבע עם העד בפנים יותר מזה. אך לא תעשה זאת בחוזק, ואז אין לחשוש שתקרע את קרום־ הבתולים{ו}:
[ג] אם הסכימו הצדדים להינשא, ואחרי־כן דחו את הנישואין ביניהם, כאשר יחזרו להתפשר להינשא, צריכה לשוב למנות שבעת ימי נקיים, ותטבול קודם הנישואין, לפי שהמניין הראשון כבר בטל{ז}, כיון שיש חשש שראתה אז דם מחמת חימוד{ח}:
[ד] מי שגירש את אשתו ואחר־כך ביקש להחזירה, מאז שתסכים לחזור צריכה למנות שבעת ימי נקיים מחשש דם־חימוד, ותטבול{ט}:
[ה] צריך להסמיך את טבילת הכלה לנישואין. לכן תטבול בלילה הקודם, אם אכן כבר נשלמו שבעת ימי נקיים{י}. ועיין לקמן סעיף ו'. ואם הם נשלמו כמה ימים קודם הנישואין וטבלה, לכתחילה צריכה היא להמשיך לבדוק בכל יום עד הנישואין, שמא ראתה דם מתוך שֶׁלִּבָּהּ הומה ומשתאה. ובדִיעֲבַד די בבדיקות שעשתה בשבעה נקיים{יא}:
[ו] אם עברו ועשו את הנישואין לפני שנשלמו שבעת ימי נקיים, אסור לחתן להתייחד עם הכלה כלל, כי מפני שהיא אסורה עליו, יש חשש שיתקפנו יצרו חס ושלום{יב}. וכן מאותו טעם אם אירע שראתה הכלה דם או כתם קודם בעילת־מצוה (עיין לקמן סעיף י'), אסור לו להתייחד עמה, עד שתטהר, דהיינו שתפסוק בטהרה ותמנה שבעת ימי נקיים ותטבול. וכיצד יעשו. החתן יישן בין האנשים, והכלה בין הנשים. דהיינו שיהיו לכל הפחות שני שומרים עם החתן, ושתיים עם הכלה. כן יש להחמיר לכתחילה. ובשעת הדוחק יש מקום להקל אפילו בקטן (מגיל שש או שבע, עד תשע{יג}) אצל החתן, וקטנה (גם־כן מגיל שש עד תשע) אצל הכלה, ויש שנוהגים כך. כל זה בלילה, אבל ביום מותר להם להתייחד, אמנם ראוי להחמיר{יד}. והוא הדין לכלה שלא ידעה את ההלכה ולכן לא עשתה קודם הנישואין הפסק־טהרה (אף־על־פי שמנתה שבעת ימי נקיים וטבלה), או לא בדקה ביום הראשון או השביעי{טו}, אפילו לא נתגלה הדבר אלא אחרי חופתה, והיא אומרת שידוע לה בבירור שנקייה היתה כל זמן זה מדם ומכתם. אף־על־פי־כן אסורים הם להתייחד כעת, וחייבת להפסיק עתה בטהרה ולמנות שבעה נקיים כדת וכדין ולטבול{טז}:
[ז] ולאו דוקא כשהחתן בחור, אלא גם אם הוא אלמן או גרוש שהיה נשוי קודם, אסורים הם ביֵחוד ללא שמירה. וכן אין חילוק בדינים אלו בין כשהכלה בתולה לבין כשהיא אלמנה או גרושה{יז}. ולעניין מחזיר גרושתו, דעת כמה אחרונים שמותר להם להתייחד{יח}, אבל מהרי"ץ{יט} פסק לאסור: