יום ב' שבוע פרשת וארא

[ח] וכן אסור שתציע לו המטה לשכיבה או לשינה בפניו. אבל שלא בפניו, מותר. והוא הדין לבעל, אסור להציע מטתה בפניה. ודוקא דבר של־חיבה, כגון פריסת סָדִין, וכן כר שתחת הראש. אבל דבר של־טרחא, כגון מזרון, מותר בין לו בין לה{יב}:

[ט] ואסור לבעל לשתות שיורי כוס ששתתה היא ממנו, ואפילו כוס מים, אלא אם כן הפסיק אדם אחר ביניהם ושתה אחריה, או שהריקה שיורי הכוס לכלי אחר. ואם אינוּ יודע שאֵלו הם שייריה, אינה צריכה להודיע לו שלא ישתה. ודוקא שיורי שתייתה. אבל שיורי מאכלה, יש אומרים שמותר לו לאכול בכל האופנים{יג}:

[י] ואסור לבעל למזוג לה יין בכוס, ואפילו לשַגֵּר לה אותו אסור אם מייחד אותו בעבורה{יד}. לפי־כך לגבי כוס של־קידוש בשבתות וימים טובים כשאיש ואשתו לבדם והיא נדה, צריך להניח הכוס אחַר שתייתו על השולחן לפניו, ולא יאמר לה כלום אלא היא תקחנו מעצמה. אמנם כשיש עוד נמצאים חוץ ממנה, מותר להניחו לפניה, ואפילו לומר לה לשתות. שמאחר שיש מי שישתה אחריה, אין זה נחשב מיוחד בעבורה{טו}:

[יא] וכן אסור שתיצוק לו מים על ידיו או על רגליו, אף־על־פי שאינה נוגעת בבשרו. אלא תביא כלי הרחיצה והמים ותניח לפניו, והוא ירחץ לעצמו{טז}:

[יב] דעת מרן השלחן ערוך{יז} שאסור לה למזוג (כלומר לשפוך) לו יין לתוך הכוס בפניו וגם להניחו לפניו על השלחן, אלא אם כן תניחהו בריחוק מקום קצת, או ביד שמאלהּ, כדי לעשות שינוי להיכר. (למזוג שלא בפניו, או רק למזוג בפניו, או רק להניח, מותר). אבל לדעת רבינו הרמב"ם{יח} מותר לה למזוג ולהניח הכוס לפניו על השולחן כרגיל ואפילו ביד ימינה, ואין איסור אלא שתושיט לידו ממש, וזהו הנהוג בינינו, וכתב מהרי"ץ{יט} שראה כמה גדולי־תורה נוהגים כן{כ}:

[יג] שאר משקין (חוץ מיין הנזכר לעיל) וכן כל המאכלים, מותרת להכינם לו ולהגישם לפניו כרגיל ללא שום שינוי, אבל לא להושיט לידו. וכן הוא מנהגינו{כא}: