צור קשרדלג על צור קשר
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
יום ו' שבוע פרשת בא
יום ו' שבוע פרשת בא - ש"ע המקוצר סימן קנ"ד - הִלכּוֹת וְסָתוֹת, ופרישה סמוך לוֶסֶת
[כה] לפעמים קובעת לה וסת בתוך וסת, וצריכה לחשוש לשני הזמנים. כגון אם ראתה שלוש פעמים בראש חודש, ואחר־כך אירעה לה ראייה רביעית בעשרים בחודש ובראש חודש, וכן בראייה החמישית והששית, זאת הוקבעו לה שתי וסתות, בראש חודש ובעשרים בו. וכן אם ראתה למשל בט"ו בחודש זה ובט"ז בחודש זה, וט"ו בחודש זה וט"ז בחודש זה, וט"ו בחודש זה וט"ז בחודש זה, אם באה רגילות זו בששה חדשים, הוקבעו לה שתי וסתות וחוששת להם{מד}:
[כו] תמצית ההלכות שנמצאנו למֵדים מן האמור בסימן זה, לגבי רוב הנשים בזמנינו שאין להן וסת קבוע{מה}, שהן צריכות לחוש בכל פעם לשלושה זמנים דלהלן. א' וסת החודש (היום בחודש העברי בפעם האחרונה). ב' וסת ההפלגות (הפרש זמן הראייה הקודמת מתחילת ראייה שלפניה). ג' עונה בינונית (יום השלושים מתחילת ראייה האחרונה). וזמן הפרישה תלוי בראייה האחרונה, אם היה אז בלילה, חוששת גם עתה בלילה. ואם היה ביום, חוששת גם עתה ביום. ובין שלושת הזמנים הללו עצמם, אינה חוששת. דהיינו כשהגיע הזמן הראשון ולא ראתה בו, מותרת לבעלה אחרי־כן עד הזמן השני. ואם לא ראתה גם אז, מותרת אחרי־כן עד הזמן השלישי. ואם אף בשלישי לא ראתה, מותרת מכאן ואילך{מו}:
[כז] גם כאשר ראִיותיה רגילות לבוא בקביעות בימים סמוכים מסויימים, כגון לפעמים כ"ז לפעמים כ"ח ולפעמים כ"ט (והם נקראים בשם "ימי המבוכה") שלפני ימים אלו אינה רואה, וכן לאחריהם, אבל בימים אלו עצמם אין לה קביעות, פעמים בזה ופעמים בזה, כפי המצוי אצל רוב הנשים בזמנינו, אינה חוששת אלא לפי הפעם האחרונה. ויש מחמירים לאסור כל אותם הימים{מז}:
[כח] צריך לרשום בפינקס את זמני ראייתה, כדי שלא לבוא לידי שכחה ומכשול חס ושלום בזמני הפרישה{מח}. ובאופן שיום וסתה אינו ידוע מפני ששכחה את הזמן שראתה, וכן כשהיא מסופקת אם התחלת הראייה היתה ביום או בלילה, בודקת עצמה קודם תשמיש ומותרת, אם לפי הרגשת גופה עדיין אינו הזמן שהיא צריכה לראות בו דם{מט}:
[כט] מעוברת, מאז שניכר עֻבְ–רָהּ, שהוא אחרי שלושה חדשים מתחילת ההריון, הרי היא בחזקת מסולקת דמים, ולכן אין על הבעל לפרוש ממנה בעונת וסתה, וכן אין היא צריכה לבדוק אז את עצמה. אבל עד שלושה חדשים, צריך לפרוש בעונת וסתה, אף־על־פי שבמציאות אינה רואה דם מחמת ההריון. וזאת אף אם בבדיקות רפואיות נתברר בודאות שהיא מעוברת{נ}. אמנם למעשה אם עברה פעם אחת עונה בינונית, וכן וסת הפלגה, ולא ראתה בהן דם כלל, וכן וסת החודש אם אינו קבוע, ועבר פעם אחת ולא ראתה, שוב אין צריך לחשוש אפילו בתוך שלושת החדשים הללו, אלא אם־כן תחזור ותראה{נא}: