יום א' שבוע פרשת בא

[א] יש נשים שבא להן הוסת בזמן קבוע, כגון מעשרים ושמונה יום לעשרים ושמונה יום, או משלושים יום לשלושים יום, או מארבעים יום לארבעים יום. אך בזמנינו לרוב הנשים אין הוסת קבוע, אלא לפעמים הוא מקדים ולפעמים מאחר{א}. וכל אשה, הן שיש לה וסת קבוע לראיית הדם, הן שאין וסתה קבוע, מותר לבעלה לשמש עמה עד שיגיע וסתה (ועיין לקמן סעיף ב' שאסור במשך כל עונת וסתה), ואינו צריך לשאול אותה מאומה על טהרתה, ואפילו אם היא ישֵׁנה קצת{ב}. ואינה צריכה לבדוק את עצמה בעֵד (דהיינו חתיכת־בד, וכדלעיל הלכות הפסק־טהרה סימן קנ"א סעיף ד') לפני התשמיש וגם לא לאחריו, כי היא בחזקת טהרה. וכן הוא המנהג. ואם רוצה להחמיר, תבוא עליה ברכה. וכן הבעל אם יחמיר לקנח את עצמו בעֵד אחר תשמיש, תבוא עליו ברכה{ג}:

[ב] ובְעֵת שיגיע זמנה לראות דם, ואפילו אם עדיין לא נקבע לה זה שלוש פעמים רצופות{ד}, אסור לבעלה לשמש עמה בעונת הוסת. ועונה נחשב יום או לילה. אם היתה וסתה ביום, הן בתחילת היום הן בסוף היום, יתרחק ויפרוש מלשמש עם אשתו במשך כל אותו היום{ה}. ואם היא רואה בלילה, הן בתחילת הלילה הן בסופה, יפרוש ממנה במשך כל הלילה. וגבול היום לעניין זה, מתחיל מֵהָנֵץ החמה ומסתיים בשקיעת־החמה. ומהשקיעה עד הנץ, נחשב לילה. וכשהוסת אינו קבוע, לפעמים רואה ביום ולפעמים בלילה, הולכים לפי פעם האחרונה{ו}. נמצאנו למדים כי אשה שתחילת ראִיותיה הן רק בימים, מותרת בלילות, ואין בה דין פרישה כלל{ז}:

[ג] דין הפרישה הנזכר לעיל, דרשוהו רבותינו ז"ל מן הפסוק{ח} והזרתם את בני־ישראל מטומאתם, שמכאן אזהרה לבני־ ישראל שיפרשו מנשותיהם סמוך לוסתן. ועוד אמרו, כי מי שאינו פורש מאשתו סמוך לוסתה, בניו מתים. ואם פורש, יזכה שיהיו לו בנים ראויים להוראה{ט}. וצריך ליזהר מאד בפרישה זו. כי מלבד האיסור עצמו, הנה אם לא יפרוש ויצא ממקורה דם בשעת תשמיש, חטאו קרוב לבועל נדה במזיד. וצריך לעשות תשובה וכפרה, יותר מהמשמש עם הטהורה ואמרה לו נטמאתי{י} (שיתבאר בס"ד לקמן סעיף י"ב). כי שם אינו צריך תשובה אלא על היציאה, וכאן גם על הכניסה. וגם האשה צריכה תשובה וכפרה. אבל אם יצא דם בשעת תשמיש ולא היה סמוך לוסתה, אינם צריכים לעשות תשובה כיון שזה אונס. וכן אשה שפשטה בִּגְדָהּ בלילה ושימשה עם בעלה ולמחרת מצאה כתם באותו בגד, אינם צריכים תשובה. אבל בשעת וסתה או סמוך לוסתה, צריכים תשובה גמורה. והרב שבאה לפניו שאלה זו, יחקור על הראִיות הקודמות למעשה זה, שאולי היה אז זמן איזה וסת, כי הרבה מיני וסתות יש כמו שנבאר בס"ד לקמן בהמשך סימן זה{יא}: