כח אלול

[טו] נשים פטורות מן הסוכה, ולכן אינן רשאיות לברך, וכן המנהג בקהילותינו (עיין לעיל סימן י"א סעיף י"ח). קטנים, גם כן פטורין. ומכל־מקום כל שהוא מבן חמש שנים ומעלה, חייב אביו לחנכו שיאכל בסוכה. ואפילו אין אביו בביתו, אין להניחו שיאכל חוץ לסוכה{לד}:

[טז] חולה ומשמשיו, פטורים מן הסוכה. ואם הוא חולה שאין בו סכנה, אין המשמשים פטורין אלא בשעה שהוא צריך להם. ואם הוא חולה שיש בו סכנה, פטורין גם בשעה שאינו צריך להם כל־כך{לה}:

[יז] מצטער, גם כן פטור מן הסוכה בשאר הלילות (עיין לעיל סעיפים ג' ד') וכן בכל הימים. והיינו שמצטער מחמת צינה או מרוח או מריח־רע וכיוצא. וכן אם כבה האור בסוכתו בשבת ויש לו טורח גדול לילך לסוכת חבירו, יכול לילך לביתו במקום שיש לו אור דולק. ודוקא אם מתחילה עשה סוכתו כראוי, אך במקרה בא לו העניין שהוא מצטער לישב או לישן בסוכה בגללו. אבל אין לו לעשותה מתחילה, במקום ריח־רע וכדומה, או במקום שיתיירא לישן בה ולומר מצטער אני, ויש אומרים שבאופן זה אינו יוצא ידי־חובתו בסוכה זו אפילו באכילה ביום{לו}:

[יח] כשיש ברית־מילה בסוכות, ויש קרואים הרבה ואין הסוכה מכילה אותם, אעפ"כ אין להם שום היתר לסעוד חוץ לסוכה{לז}:

[יט] היושבים בחָנוּת, אף־על־פי שהם דרים מחוץ לעיר וחָנוּתָם היא בעיר, ורגילין כל השנה ברוב הפעמים לאכול שם ביום, מכל־מקום בסוכות חייבים לאכול בסוכה{לח}: