כה אלול

[יט] יש אומרים שבערב סוכות לאחר חצות היום אין לאכול פת, כדי שיאכל בלילה בסוכה לתיאבון{לב}. ועיין לעיל סימן צ"ח סעיף ב':

[א] כתוב{א} בסוכות תשבו שבעת ימים, פירוש תדורו בסוכות. אמרה תורה שידור אדם בסוכה שבעת ימים כמו שהוא דר בביתו כל השנה, כן תהא עיקר דירתו בסוכה, שיכניס לתוכה כליו הנאים ומצעותיו הנאות, ואוכל ושותה ולומד ומִטַּייל{ב} וישן בסוכה, ואפילו אם מספר עם חבירו יספר בסוכה. שאפילו אינו אוכל, חייב בישיבה בסוכה (ובברכה לפי מנהג הבלדי כדלקמן סעיף י"א), לא כמו הבוערים בעם שמדמים שהם פטורים כשאינם אוכלים פת{ג}. וכתוב{ד} למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים. לפיכך יתכוין בישיבת הסוכה, שציוונו הקדוש ברוך הוא לֵישַׁב בסוכה זכר ליציאת מצרים. וסוכות אלו שאמר הכתוב כי בסוכות הושבתי, נחלקו בהם תנאים{ה} רבי אליעזר אומר שהם ענני־כבוד שהקיף בהם הקדוש ברוך הוא את אבותינו לבל יכם שרב ושמש. ורבי עקיבא אומר סוכות ממש שעשו להם בשעת חנייתן מפני החמה. ואף על פי שיצאנו ממצרים בחדש ניסן, לא ציוונו לעשות הסוכה באותו הזמן, לפי שהוא התחלת ימות הקיץ, ודרך כל אדם לעשות אז סוכה לצל, ולא היתה ניכרת שהיא במצות הבורא יתברך. לכן ציווה אותנו לעשותה בחודש השביעי שהוא זמן הגשמים, ודרך כל אדם לצאת מסוכתו ולישב בביתו, ואנחנו יוצאין מן הבית לֵישַׁב בסוכה, בזה ייראה לכל כי מצות המלך היא עלינו לעשותה{ו}:

[ב] לא יכניס לתוכה כלים שאינם מכובדים, כגון יוּרָה (דהיינו דוד גדול) ומחבת ומכתשת וכיוצא בהן. וגם הַצַּלָּחוֹת לאחר האכילה צריך להוציאן לחוץ. אבל כלי שתייה יהיו בסוכה. וכן לא יעשה בה תשמיש בזוי כגון שטיפת קדרות וקערות, אבל כוסות מותר לשטוף{ז}. ואם הכניס לתוכה כלים בזויים, יש אומרים שנפסלת בכך, ולכן בשעה שהם בה נכון שלא לברך לֵישַׁב בסוכה עד שיוציאום{ח}:

[ג] אכילה בסוכה בלילה הראשונה היא חובה, שצריך לאכול בסוכה פת לכל הפחות כזית בכדי אכילת פרס{ט}, ויש מחמירים שאפילו הוא מצטער חייב אז לאכול בסוכה{י}. [ועיין לקמן סעיף י"ז]. ולדעתם כשיורדים גשמים, אם מדמה שיפסקו לאחר שעה או שתי שעות, ימתין ואחר־כך יקדש ויאכל בסוכה כראוי. ואם רואה שלא יפסקו הגשמים או שהמתין ולא פסקו, מקדש בסוכה ומברך שהחיינו ומכוין בשהחיינו גם על הסוכה, אבל אינו מברך לישב בסוכה, ונוטל ידיו ומברך המוציא ואוכל שם כזית פת בלי הפסק, והולך לתוך הבית וגומר סעודתו (ויכוין בשעת ברכת המוציא שדעתו לאכול גם בבית{יא}). ואם פסקו הגשמים קודם שבירך ברכת־המזון, הולך שוב לתוך הסוכה ומברך לישב בסוכה, ואוכל קצת יותר מכביצה פת ומברך ברכת־המזון. ואם פסקו הגשמים לאחר שבירך ברכת־המזון, הולך גם כן לתוך הסוכה ונוטל ידיו שנית, ואוכל קצת יותר מכביצה פת בברכת לישב בסוכה, ומברך ברכת־המזון. אם גם לאחר שפסקו הגשמים, עדיין המים מטפטפין מן הסכך בסוכה שלו, ויש בשכונתו סוכה שהיתה מסוגרת בגג ולאחר הגשמים נפתחה, ילך שמה ויאכל פתו בטוב לבב{יב}:

[ד] יש אומרים שבלילה השני בחו"ל, גם כן חובה לאכול בסוכה ואפילו הוא מצטער, ודינו כמו בלילה הראשון המובא בסעיף הקודם. אלא חילוק אחד יש ביניהן, שאם ראה שלא יפסקו הגשמים או המתין ולא פסקו, מקדש בבית ואוכל שם, וקודם ברכת־המזון הולך לסוכה ואוכל שם לכל הפחות כזית פת בלא ברכת לישב בסוכה, וחוזר לביתו ומברך ברכת־המזון{יג}: