כג אלול

[ט] אף־על־פי שסוכת החג בחג פטורה מן המזוזה (כדלהלן חלק יורה־דעה סימן קס"ז סעיף כ'), מכל־מקום הסוכות הבנויות שמשתמשים בהם כל השנה ונתחייבו במזוזה, גם בחג אינן פטורות. ואין צריכין אחרי החג לקבוע את המזוזה מחדש{יח}:

[י] אסור להניח את הסכך קודם שיעשה את הדפנות, אא"כ עשה רוחב טפח לכל הפחות באורך כל הסוכה סמוך לסכך, ונתן עליו הסכך ואח"כ גמר המחיצות{יט}. גם ראוי שלא לתלות נויֵי הסוכה שיש בהן רוחב ד' טפחים קודם שיסכך{כ}. ואין להרבות נויין אעפ"י שתהא חמתן מרובה מצילתן, שמא יעשה צילתן מרובה. וטוב שלא לתלות הנויין אלא בתוך ד' טפחים לסכך, אפילו כשאין ברחבן ד' טפחים{כא}:

[יא] מותר לפרושׂ סדין או ניילון וכיו"ב על גבי הסוכה ביום טוב ושבת כשיורדים גשמים מרובים, כדי שיוכל לאכול בה{כב}. ואם הכסוי גבוה מהסכך טפח, אסור משום עשיית אהל, אא"כ הוא פתוח שם כבר מערב שבת ויו"ט שיעור טפח, שאז יכול להוסיף עליו בשעת הגשמים{כג}:

[יב]סוכה העשויה בפתח הבית, אעפ"י שעוברים דרכה לבית, נראה שיש להכשירה (בדיעבד, או בשעת הדוחק){כד}:

[יג] יוצאים ידי חובה בסוכה שאולה אבל לא בגזולה, ולכן אסור לעשות סוכה ברשות הרבים. ובשעת הדוחק שאין לו סוכה אחרת בשום אופן, יכול לישב בה ולברך עליה. ודוקא ברשות הרבים, אבל לא בגזולה ממש{כה}: