כב אלול

[ד] ראוי להחמיר שלא להניח את הסכך על גבי דבר המקבל טומאה, כגון צינורות ברזל, או סולמות שיש בהן בית־קיבול השליבות, וכל־שכן שאר כלים כגון מעדר ומגרפה, ואפילו ליתן אותם מעל הסכך להחזיקו יש להחמיר. אבל מדינא הכל מותר, דקיימא לן שמותר להעמיד את הסכך בדבר המקבל טומאה, וכל שכן מעמיד דמעמיד{ט}:

[ה] צריך להניח סכך עד שתהא צילתה מרובה מחַמָּתה, שאם היתה חמתה מרובה מצילתה, פסולה. ולכן צריכין ליזהר להניח כל־כך שאפילו לאחר שיתייבש תהא צילתה מרובה. גם צריכין ליזהר שלא יהא במקום אחד אויר ג' טפחים. ואם האויר לאורך כל הסוכה, או שיש בו כדי ראשו או רובו אפילו בפחות מג' טפחים, אין יושבין תחתיו. ולכתחילה צריך שיהא אויר קצת בין הסכך כדי שיֵירָאו הכוכבים. ומכל־מקום אם היתה מעובה שאין הכוכבים נראים, כשרה. אבל אם היתה מעובה כל כך שאפילו אם יורדים גשמים הרבה אינם יכולים לרדת לתוכה, יש פוסלים משום דהויא כעין בית{י}:

[ו] הלכה למשה מסיני שבפחות מארבע אמות אמרינן דופן עקומה, דהיינו שאם יש סכך פסול בצדדי הסכך הכשר, והוא הדין תקרת הבית וכדומה, אנו רואים כאילו הדופן נתעקם שם למעלה, וייחשב הסכך הפסול מגוף הכותל. אלא שאין יושבים ואין ישנים תחתיו, כי שם אין לו דין סוכה. ואפילו אינו רחב אלא ארבעה טפחים. אבל יתר הסוכה, כשרה. אך אם הסכך הפסול הוא ברוחב ארבע אמות וכל־שכן יותר, פוסל את כל הסוכה. ומכל־מקום אם אינו כן אלא בצד אחד, ויש לסוכה ארבע דפנות, אינו מזיק, דכיון שאינו אלא מצד אחד הרי יש כאן עוד שלש דפנות כשרות שמונח עליהם סכך כשר, והרי סוכה משלש דפנות גם כן כשירה. ובלבד שיהא שם שיעור סוכה, דהיינו לכל הפחות ז' טפחים על ז' טפחים במרובע{יא}. [והנוהגים להקל לשבת ולישון תחת דופן עקומה וסוברים שכל הסוכה נכשרת על ידי זה, יש ללמד עליהם זכות, אבל אין לסמוך על זה]{יב}:

[ז] העושה סוכתו תחת ענפי אילן המחובר לקרקע, פסולה. ואפילו אם מחמת הענפים בלבד היתה חמתה מרובה מצילתה, ואם כן בסכך שהניח עליה עשה את הסוכה, מכל־מקום פסולה. ואפילו אם יקצוץ אחר כך את ענפי האילן, מכל־מקום הסוכה נשארת בפיסול, דכתיב{יג} חג הסוכות תעשה לך, ודרשינן תעשה ולא מן העשוי{יד}. ולכן לאחר שקצץ הענפים צריך הוא להגביה כל ענף מן הסכך, ולחזור ולהניחו לשֵם סוכה. ואם ע"י הסכך שאינו תחת הענפים צילתה מרובה מחמתה, כשרה{טו}:

[ח] וכן בסוכה העשויה בגגות הנפתחים, צריך לפתוח את הגגות קודם שמניח את הסכך, ואף שאחר כך סוגר את הגג וחוזר ופותח אינו מזיק, דהוי כאלו פורס עליה סדין וחוזר ונוטלו. ומכל־מקום ראוי שיהא הגג פתוח בכניסת החג{טז}. עוד צריכין ליזהר באלו הסוכות שיהא הגג פתוח היטב עומד בשוה עם דופן הסוכה, שאם אינו עומד בשוה אלא נוטה קצת על הסכך, אפילו אינו שיעור גדול שתיפסל הסוכה בכך, מכל מקום צריך ליזהר שלא ישב במקום הזה שהגג משופע, שנמצא יושב תחת הגג{יז}: