צור קשרדלג על צור קשר
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
כ אלול
סימן קי"ד - הלכות תפילות יום הכיפורים
[יד] תפילת נעילה מרוממת מאד על כל ארבע תפילות היום, ומזמינים להיות שליח־ציבור את הגדול שבהם, או מחשוביהם. והיא תפילה נוספת ביום הקדוש הזה לעורר רחמים בעת נעילת שערי היכל העליון, שקודם שינעלו תיכנס תפילתינו. ולכן בכל מקום שנזכר בתפילה זו לשון כתיבה, אומרים חתימה תמורתו, אך אם טעה ואמר כתיבה אינו חוזר. וזמנה הוא כשהחמה בראש האילנות, כדי שישלים אותה עם צאת־הכוכבים. ולפעמים נמשכת קצת בתוך הלילה ואפילו הכי אומרים חתמנו, לפי שאין הדין מסתלק עד שיגמרו ישראל את סדריהם למטה{כג}:
[טו] מתפללין ערבית לאחר צאת הכוכבים, ויש להעמיד שליח־צבור הגון, ויתפללו בנחת ובכוונה, ואומרים הבדלה בתפילה. ולאחר התפילה מברכים על הלבנה. ואחר כך מנהגינו לומר איש לרעהו בשמחה ובטוב לבב{כד} תְּבֻשָּׂר במחילה וסליחה וכפרה (כדלעיל סימן ק"י סעיף ו') והולכין לבתיהם לשלום:
[טז] אחרי צאת־הכוכבים ותוספת מחול על הקודש (כדלעיל סימן קי"ג סעיף א') מותרים במלאכה, רחיצה סיכה ונעילת הסנדל, בתנאי שיאמרו תחילה ברוך המבדיל בין קודש לחול. אבל אכילה ושתייה אסור עד שיעשו הבדלה{כה}:
[יז] בהבדלה של מוצאי יום הכפורים, צריכין לברך דוקא על נר ששָבַת, ולא על נר שהוציאו עתה מן האבנים, או "גפרור" וכדומה, ולא במה שהודלק מהם. והמובחר הוא להדליק נר אחד מן הנר שהדליק אתמול בביתו (עיין לעיל סימן קי"ב סעיף ח') ולברך על שניהם, לצאת ידי דעת הסוברים שאין לברך על נר שלא נעשה להאיר אלא רק לכבוד היום. ואם אין לו נר בביתו, יביא את הנר הדולק מבית־הכנסת וידליק עוד אחד מזה הנר ויברך עליהם. ויש אומרים שבשעת הדוחק מברכין על הנר שהודלק מנר של גוי, או מאור שהודלק משלהבת שהוציאו מאבנים, או מאור שהודלק משלהבת של "גפרור" וכדומה. ואין אומרים הפסוקים אל י"י ויאר לנו וגו', אלא רק כוס ישועות וגו', ומברכין על הכוס ועל הנר והמבדיל. ואין מברכין על הבשמים, ואפילו כשחל יוהכ"פ בשבת, אלא שאז אומרים אל י"י ויאר לנו, כמו בשאר מוצאי שבת{כו}:
[יח] מצוה להרבות בסעודה ולשמוח במוצאי יום הכפורים, שהוא נחשב קצת יום־טוב. דְּאִיתַּא בַּמִּדְרָשׁ{כז} שבמוצאי יום הכפורים בת קול יוצאת ואומרת, לך אכול בשמחה לחמך, ושתה בלב טוב יינך, כי כבר רצה האלהים את מעשיך{כח}: