יח אלול

[ד] אומרים השכבות למתים ביום הכפורים, משום דזכירת המתים משברת ומכניעה לבו של אדם. ועוד לפי שגם המתים צריכין כפרה, כדאִיתַּא בספרֵי{ז} כפר לעמך ישראל, אלו החיים. אשר פדית, אלו המתים. מלמד שהמתים צריכין כפרה. וטוב לידור צדקה בעבורם (עיין להלן בחלק יורה דעה הלכות נדרים ושבועות סימן קס"ח סעיף ד'). וסמך לזה בסוף פרשת תצוה, כתיב אחת בשנה יכפר{ח}, וסמיך ליה ונתנו איש כופר נפשו לי"י. ומועילה הצדקה בעבור המתים, כי ה' בוחן לבבות שאם היה זה המת חי, גם־כן היה נותן צדקה. והחי יכול לבקש להקל דין המת, כמו דוד שהתפלל על אבשלום, והמתים הצדיקים מליצים על צאצאיהם{ט}:

[ה]בליל יום הכפורים ויומו, נוהגים לומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בקול רם{י}:

[ו] ערבית שחרית מוסף מנחה ונעילה, מתוודה היחיד בסיום תפילתו, והש"צ באמצע החֶזְרָה (כמובן חוץ מערבית שאין בה חזרה). וצריכים לעמוד אז, וטוב שיכפפו קומתם, וכן המנהג. ואין להישען אז על דבר שאם ינטל אותו דבר, יפול. ויש נוהגים לחזור ולהתוודות בפיהם עם הש"צ ואין מסתפקים בשמיעה ממנו. וכשמזכיר את החטא, יש אומרים כי טוב להכות באגרוף על הלב, כלומר, אתה גרמת לי שחטאתי. סדר הוידוי הכתוב בסידורים, אומרים כולם בשוה. ומי שיודע בעצמו חטא שלא נזכר בוידוי, כיון שהוא אומר את הוידוי בלחש, נכון שיפרט את החטא ההוא, ויתוודה עליו במרירות הלב ובדמעות שליש. וכן אם החטא הוא אחד מהמפורשים בוידוי, אזי כשמגיע אליו יתמרמר עליו ביותר. עוונות שהתוודה עליהם ביום הכפורים שעבר, אף־על־פי שהוא יודע שלא עשה אותם יותר, מכל־מקום יכול לחזור ולהתודות עליהם, והרי זה משובח, שנאמר{יא} וחטאתי נגדי תמיד{יב}:

 [ז] מנהג הבלדי ליפול על פניהם בכל תפילה ותפילה (ואפילו בערבית ומוסף), מפני שהוא יום תחינה ובקשה ותענית{יג}, ובשאמי אין נופלין כלל{יד}:

[ח] הרבה חילוקי מנהגים יש באמירת הסליחות והתחנונים והוידויים וכו' וסדריהם, וכמפורש בסידורים כל מקום לפי מנהגו. ובדרך כלל השאמי אומרים הסליחות הקבועות בסידורי הספרדים. ובבלדי (וכן יש מהשאמי) כפי הסדר שבתכלאל נוסח תימן, דהיינו שפותח הש"צ תחילה בפסוקי ואני ברוב חסדך וגו' ואח"כ אומר מתוך קובץ הסליחות מה שירצו מהם, כפי כוחם וכפי הזמן בלי מספר קבוע, הן בלילה הן ביום, ובין כל סליחה אומרים אל מלך וי"ג מדות, והכל מיושב. ויש מדקדקין לומר בלילה י"ג סליחות כנגד י"ג מדות, ויש שאין מקפידין רק להשלים כ"ו סליחות כמניין הוי"ה במשך כל יום הכפורים, ויש כ"א כמניין אהי"ה. ויש שמקפידים ביום לומר י"ג סליחות קדמוניות המועתקות מסידור רבי' סעדיה גאון, פתיחתן כי על רחמיך אנו בטוחים וכו' וחתימתן הרבינו לפשוע וביקש ציר בעדינו וכו'. ומסיים ואומר דרכי שבעה רועים וכו' ואחריו סדר הָרַחֲמִים (הנקרא בלשון ערב נַצְדְּ אַל־רחמים){טו}: