חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

יב אלול


סימן קי"ב - הלכות ערב יום הכיפורים 

[יא] מותר להטמין בערב יום הכפורים לצורך מוצאי יום הכפורים כדרך שמטמינין מערב שבת לשבת, כדי שימצא סעודתו מוכנת מיד{ל}:

[יב] ראוי לשלם נדריו לבית־הכנסת (וכן לישיבות וליתר מוסדות התורה), עד ערב יום הכפורים, כדי שתושלם הֲוִייתן שלַּ־מַּלאכים שנוצרו מנדריו ויעמדו לו למליצי יושר{לא}:

[יג] כתוב{לב} לִקְדוֹש י"י מכובד, ודרשינן{לג} זה יום הכפורים שאין בו אכילה ושתייה, מצוה לכבדו בכסות נקייה וכל מיני כיבודים. לכן מציעין בבית־הכנסת מצעות נאות, ומרבין באור משום שנאמר{לד} בָּאוּרִים כַּבְּדוּ י"י, ומתרגמינן בפנסיא יַקַּרו י"י{לה}:

[יד]יש אומרים שצריך לפרוס בבית מפה יפה על השולחן כמו בשבת{לו}, ואין מנהגינו כן{לז}:

[טו] יש נוהגים להדליק נרות בבית כמו בערב שבת, וטוב לעשות כן, אא"כ המנהג באותו מקום שלא להדליק. ואין לברך על הדלקה זו [ויש שנהגו לברך], וכל שכן שאין לברך אז שהחיינו{לח}. ואם חל יוהכ"פ בשבת חייבים הכל להדליק, ומברכין "להדליק נר שלַּ־שבת" ואין מוסיפין "ושלְּ־יום הכפורים" [והנוהגים לברך כדלעיל, מוסיפים זאת]{טל}:

יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד