כח אב

[יב] מצוה להרבות בסעוֹדה בראש חודש, אעפ"י שלא נהגו כן. ומי שאינו יכול להרבות ביום, יקדים לעשות זאת בלילה, ובַיום יוסיף מעט פירות וכיוצא יותר מרגילותו בשאר ימים. ואם חל בשבת, יעשה תבשיל אחד יותר מבשאר שבתות{ל}:

[א] חובה לברך על הלבנה בכל חודש. ואין מברכים עליה אלא כשהוא לילה ודאי (לאפוקי בין־השמשות), שנראית זריחתה על־גבי הקרקע וראוי ליהנות מֵאורהּ{א}. ואם נתכסית בעב, אין לברך עליה, אלא אם כן הוא דק וקלוש. ואם התחיל לברך ואחר־כך נתכסית בעב, גומר את הברכה. אבל אם הוא משער שלא יוכל לגמור את הברכה קודם שתתכסה, אסור לו להתחיל {ב}:

[ב] אין לברך עליה אלא תחת כיפת־השמים, כאדם היוצא חוץ לביתו להקביל פני מי שגדול ממנו כדי לכבדו, כמו כן בעניינינו שהוא כמקביל פני שכינה. אך אם אין המקום נקי, או מפני צינה מרובה, או מחמת אונס אחר, יכולים לברך גם בתוך הבית בְּעַד החלון אם הוא מזכוֹכית בהירה, וטוב שיהיה פתוח {ג}:

[ג] אף־על־פי שיכול לברך על הלבנה ביחיד, מצוה לברך עליה באסיפת עם, משום שנאמר{ד} ברָב־עם הדרת מלך. ולכן אם הציבור מברכים על הלבנה והוא עדיין לא התפלל ערבית, יברך עמהם{ה}. אבל אל יתעכב מלברך ביחיד עד שתזדמן לו אסיפת עם, כי מצות זריזין מקדימין, דוחה למצות ברב־עם{ו}:

[ד] מצוה מן המובחר לברך עליה במוצאי שבת{ז} כשהוא מְבֻשָּׂם ומלובש בבגדים נאים, כדי להקביל פני שכינה דרך כבוד ובשמחת לבב{ח}. אך אם מוצאי שבת יהיה לאחר עשרה ימים מן המולד, דהיינו שמוצאי שבת הוא ליל י"א, או שיש איזה חשש שמא לא תהיה אפשרות לברך עליה, אין להמתין למוצאי שבת. וראוי ללבוש בגדים נאים כשמברכים עליה בחול {ט}: