חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

כו אב

סימן ע"ח - הלכות ראש חודש, וקריאת ההלל

[ב] ראש חודש, אסור בתענית{ב}. וכן אסור הוא בהספד, זולתי לתלמיד־חכם בפניו (דהיינו כל זמן שלא נקבר){ג}. אבל צידוק הדין (דהיינו נוסח צור ממעונו, צדיק הוא וצדיק דינוֹ וכו' שאומרים אחר סתימת הגולָל) והקדיש שאחר הקבורה, מנהגינו לומר כרגיל{ד}, על כל אדם{ה}:

[ג] בליל ראש חודש קודם תפילת ערבית, מנהגינו שעומד הגדול שבציבור במקומו, ואומר פיוט שער הרחמים וכו'. ואחר־כך אומרים הציבור יחד מזמור ברכי נפשי וגו'. וכשחל בשבת, אין אומרים המזמור, ובמקום הפיוט הנזכר, אומר פיוט שירו לָאל נבונָי וכו'. וכל זה הן בליל ראשון דראש חודש, הן בליל שני{ו}. ובחול, אומר ש"צ חצי קדיש אחר המזמור, בשאמי. ובבלדי, אינו אומר כאן קדיש כלל, אלא מתחילים והוא רחום{ז}:

[ד] בראש חודש שחרית אחרי תפילת שמונה עשרה, קוראים את ההלל בלא ברכה{ח}, ובדילוג. דהיינו שמשמיטים שלושה מקומות, והם, לא לנו וגו', אהבתי וגו', הללו את י"י כל גויים {ט}. ומנהגינו שכל הקהל קוראין אותו אז יחד בקול־רם. ומן אודך כי עניתני וגו', עד הסוף, אומר הש"צ פִּסקא פִּסקא והם כופלים אותו (חוץ מברוך הבא בשם י"י, שהוא אומר ברוך הבא, והם עונים בשם י"י, וכדלקמן סעיף ה' לגבי ימים שגומרים בהם את ההלל). וכן בחול־המועד פסח, ובשביעי של־פסח{י}:

[ה] בשחרית יום טוב ראשון של־פסח, ובשבועות, ובשמונת ימי סוכות, ובשמונת ימי חנוכה, מברך שליח ציבור{יא} על ההלל תחילה לגמור את ההלל{יב}, ובסוף יהללוך וגו'{יג}. וגומרים את ההלל, דהיינו שאין מדלגים כלום. וזהו סדר אמירתו בקירוי לפי מנהגינו. ש"צ אומר פיסקא פיסקא, וכולם שומעים ואינם אומרים עמו{יד}, רק עונים אחריו בכל פעם, הללו־יה, עד שנמצא עונים בכל ההלל קכ"ג פעמים הללו־יה. [וצריך ליתן לב שלא יתחיל הש"צ אמירתו, עד שיסיימו הציבור הברת הללו־יה, כדי שלא יפסידו אפילו תיבה אחת{טו}] . ובראשי הפרקים, כופלים אותו. דהיינו אחרי שהוא אומר בצאת ישראל ממצרים, חוזרים הם ואומרים מה שאמר. וכן אהבתי כי ישמע וגו', הללו את י"י כל גויים, והודו לי"י כי טוב. גם מן אודך כי עניתני עד הסוף, עושים כן, חוץ מברוך הבא בשם י"י, שהש"צ אומר לבדו ברוך הבא, והם עונים (והוא שותק) בשם י"י, מפני שהשומע כעונה. וזהו מנהג הבלדי, וגם מקצת השאמי, והוא נמשך מימות התנאים והאמוראים. ודעת רבינו הרמב"ם שבמנהג זה ראוי לילך. ומקצת השאמי נוהגים לקרותו כל הקהל כאחד, גם בימים הללו, עד אודך כי עניתני. אבל בליל פסח בסדר ההגדה, כולם נוהגים לאמרו בקירוי כפי הסדר האמור לעיל{טז}:

[ו] לפני קדיש תתקבל בערבית דליל יום טוב ראשון דפסח, קוראים כל הקהל כאחד את ההלל בלא שום דילוג, ובשאמי גם מברכים עליו תחילה וסוף, ובבלדי בלא ברכות, ויש מהבלדי שאינם נוהגים לקרותו אז כלל (והוא המנהג הקדמון){יז}:

יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד