חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

יז אב

סימן ע"ה - הלכות הוצאה והעברה מרשות לרשות בשבת

[יז] מותר לְדַדּוֹת תינוק אפילו ברשות הרבים, ובלבד שלא יִגָּרֵר, אלא יהא מגביה רגלו האחת ויניח השנייה על הארץ וישען עליה, עד שיחזור ויניח רגלו שהגביה, שנמצא לעולם הוא נשען על רגלו האחת. אבל גרירתו בשתי רגליו, הרי זו כנשיאתו, ואסור אפילו בכרמלית. ולשאת אותו ממש, אפילו אם הוא גדול כל־כך שיכול לילך ברגליו לבדו, אסור אפילו בכרמלית{כט}. וקל וחומר שאסור להסיעו בעגלה שלו{ל}:

[יח] לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתין או ירוק לרשות הרבים או לכרמלית, וכן מרשות הרבים או מכרמלית לרשות היחיד, וכן מרשות הרבים לכרמלית, או מכרמלית לרשות הרבים. וכן לא ילך ארבע אמות ברשות הרבים או בכרמלית, או מרשות לרשות, ורֻקּוֹ בפיו, אם כבר תלשו בפיו ממקום למקום{לא}:

[יט] היקף מחיצות לטלטל בתוכן, לא מְהַנֵּי אלא כשהוקף לדירת אדם ושימושיו. דהיינו אם בנה בו בית דירה, או שפָתח פֶתח מביתו, ואחר־כך הקיף סביב במחיצות כדרך שעושים החצרות לבתים, אז אפילו הוא גדול הרבה מאד, הַוֵי רשות היחיד גמור. אבל כל שהוקף שלא לשם דירה, כגון גַּנות ופרדסים, שאין המחיצות עשויות אלא לשמור מה שבתוכן, באלו יש חילוק בגדלן. אם אינו גדול מבֵּית־סָאתַיִם, מותר לטלטל בתוכו. אבל אם הוא גדול מבית־סאתים, דינו ככרמלית{לב}:

[כ] שיעור בית־סאתים, היינו כמו שהיתה חצר המשכן, מאה אמה אורך, וחמשים אמה רוחב (דהיינו 48 מטר אורך, ו־24 מטר רוחב{לג}). ואם הוא מרובע, עולה בחשבון שבעים אמה וארבעה טפחים (33.92 מטר), על שבעים אמה וארבעה טפחים. ואם המקום עגול, או שאר צורות, צריכים גם כן שיעלה בתַשְׁבּוֹרֶת חמשת אלפים אמה (1,152 מטר). אך אם ארכו יותר על פי שנים ברחבו אפילו רק אמה אחת, אז נחשב כיותר מבית־סאתים, כיון שאינו דומה לחצר המשכן{לד}:

[כא] מקום שהוקף שלא לשם דירה, והוא אינו גדול מבית־סאתים, שמותר לטלטל בתוכו, אם יש בסמוך לו חצר, מותר גם כן להוציא מתוכו לחצר ומחצר לתוכו, כלים ששבתו בתוכו או בחצר, כי נחשב לרשות אחת עם החצר. אבל אינו נחשב רשות אחת עם הבית. שהכלים ששבתו בתוכו, אסור להכניסם לתוך הבית. והכלים ששבתו בבית, אסור להכניסם לשם{לה}:

[כב] מקום שהוקף שלא לשם דירה, דהיינו שמתחילה הקיפוֹ במחיצות ואחר־כך בנה שם בית דירה, או שפתח לשם פתח מביתו, ורוצה לעשותו מוקף לדירה, אינו צריך לפרוץ את כולו, רק יפרוץ במחיצות מקום יָתֵר על עשר אמות (כי עשר אמות חשוב כפתח, ויתר מִכֵּן הוי פירצה) ונתבטלו המחיצות, ואחר־כך יגדור אותה ונחשב מוקף לדירה{לו}:

[כג] חצר שהיא יתירה מבית־סאתים, ונטע בה אילנות אפילו בכולה, לא נתבטל בזה הדירה ועדיין נחשבת מוקפת לדירה, שכן דרך האדם להסתופף בצל אילנות (ואפילו אילני סרק {לז}). אבל אם זרע בה זרעים, אם הוא ברוב החצר (אפילו אינו במקום אחד אלא מפוזר{לח}), נתבטלה בזה הדירה וחשובה כולה כגינה. ואם הוא במיעוט החצר, ואפילו במחציתה, אם הוא פחות מבית־סאתים, בטל לגבי החצר, וכולו דינו כחצר. אבל אם הוא יותר מבית־סאתים (במקום אחדלח}), הרי מקום הזרע כמו כרמלית, והשאר מן החצר הרי הוא פרוץ במילואו למקום האסור, ואסור לטלטל גם בו רק בארבע אמות{טל}:

יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד