יום א' שבוע פרשת בראשית

בעזרת נוטה שמים כיריעה. המחלצנו מכל צרה ורעה.

נתחיל חלק יורה־דעה.

סימן קכ"ד

הִלְכּוֹת שחיטה

[א] התורה שבכתב, נאמרה מפי הגבורה למשה רבינו עליו השלום, ונכתבה על ידו{א}. וקיבל גם כן מפי הגבורה את התורה שבעל־פה, דהיינו פירושיה ודקדוקיה, כלליה ופרטיה, של־תורה שבכתב. ומסר אותם על־פה ליהושע ושבעים זקנים ולכל ישראל, וכך נמסרה התורה שבעל־פה גם הלאה לגדולי כל דור ודור, עד שנסדרה ונכתבה בזמן רבותינו ז"ל חכמי המשנה והתלמוד, בראותם כי עלולים הדברים להישכח עֵקֶב ירידת הדורות, וכן מפני שנתחדשו אז על ישראל גָּלִיּוֹת ורעות רבות וצרות{ב}:

[ב] וזהו שנאמר בתורה לגבי מצות שחיטה, כי תְאַוֶּה נפשך לאכול בשר וגו' וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן י"י לך, כאשר "צויתיך"{ג}, והרי לא מצינו בתורה במקום אחר שום ציווי כיצד לשחוט, ובאיזה מקום צריך לשחוט, ובמה לשחוט וכו'. אלא אלו הן ההלכות שנמסרו לנו על־פה. וכמו שדרשו רבותינו על פסוק זה, מלמד שנצטווה משה על הַוֶּשֶׁט ועל הַקָּנֶה, ועל רוב אחד בעוף ועל רוב שנים בבהמה (עיין לקמן סעיף י"ג){ד}:

[ג] הלכך כל הדברים שקיבלו חז"ל בתורה שבעל־פה, מצוה לכל אדם מישראל שישמע להם, והעובר על כל אחת מהן עובר בלָאו. והוא הדין גם לכל מה שלמדו חז"ל באחת מן המדות שהתורה נדרשת בהן, ואף לכל הגזירות והתקנות והמנהגים שעשאום סייג לתורה שבכתב, כדי לחזק את הדת ולתקן את העולם. שנאמר{ה} על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה, לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל{ו}. כמו־כן כל מה שאמרו חז"ל במדרשים ובהגדות, חובה להאמין בהם כמו בתורת משה רבינו ע"ה. ואם נמצא בתוכם איזה דבר שנראה לנו כי הוא דרך גוזמא או מחוץ לטבע, צריכים אנו לתלות החסרון במֵיעוט הבנתינו{ז}: