צור קשרדלג על צור קשר
חיפושדלג על חיפוש

תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
יום ב' שבוע פרשת בראשית
[ד] הלכות שחיטה, נבילות וטריפות, מרובות הן עד מאד. ויש ששה דברים שהם נבילה מחיים, כגון שניטל הירך, או ניקב הושט וכו'{ח}. ושבעים טַרְפִיּוֹת, כגון שנדרסה על ידי ארי או ניקב קְרוֹם המוח או הלב או הריאה וכו' או חסרה הַקֵּבָה, או נמצאו שתי קיבות וכו' או נשתנה מראה הריאה וכו'{ט}. והבא לשחוט, חייב ללָמדם ולשננם היטב מתוך ספרי הפוסקים המפורסמים, הלא המה רבינו הרמב"ם ומָרַן השלחן ערוך ומפרשיהם. וכן צריך הוא לעיין בספרי רבותינו חכמי תימן שנתקבלו לרבים להורות מהם הלכה למעשה, כגון זבח תודה, ומקור חיים עם פירוש קרבן תודה, ושערי קדושה עם פירוש לחם תודה. כי אי אפשר להביא בספרנו זה, אלא מעט מן המעט מדיניהם. ובפרט נזכיר לקמן מן הדברים הַשְּׁיֵיכים ונוגעים למנהגינו, לפי שזוהי המגמה היותר עיקרית כאן בחיבורנו{י}:
[ה] השוחט מוזהר שלא לשחוט אף־על־פי שהוא יודע ומומחה בהלכות שחיטה עד שיבָּדֵק בפני חכם ומומחה בעניינים אלו, שיֵדע כי הוא רגיל וזריז שלא יתעלף, ובקי בשבעים טַרְפִיּוֹת ובאימון היד ובהרגש פגימת הסכין, ויראת השם יתברך על פניו. שאם לא כן שֶׁמֶּא יבוא להתיר האסור והוא לא ידע ואשם ונשא עוונו שמאכיל טריפות לישראל. וישחוט בפניו שלושה תורנגולים דוקא, אחד זכר ושתים נקיבות (ועכשיו אין המנהג כן, אלא לכל אחד כפי אימון ידו ובקיאותו{יא}). ונוהגים שנותן לו החכם כְּתָב לראיה שנבחן על ידו, והוא נקרא בשם הַרְשָׁאָה, על שם נטילת הרשות. וכיון שנתן לו הרשאה חכם הראוי לכך, סומכים עליו לכתחילה{יב}:
[ו] אפילו נשים יכוּלות לשחוט לכתחילה בקר וצאן חיה ועוף, אם הן בעלוֹת־דעה ומוּמחיוֹת בהלכה ובמלאכה, וגם דוקא כשאין להן מוֹרֶך־לב מראיית הדם. אך אין למנותן לשחוט לציבור (ואף לא לציבור נפרד של־נשים), אלא דוקא לצורך עצמן ובני־ביתן ואפילו אם אין אחרים עומדים על גביהן להשגיח, ויכולות לשחוט אפילו לאחרים בדרך עֲרַאי, אבל לא בקביעות{יג}. וכן נהגו{יד}: