תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
* מבוא
מתוך ס' אוצר לשון הקדש שלבני תימן
לא בכל הנוטריקונים נוהגים יהודי תימן כשאר קהלות. רבים הנוטריקונים שהם מקצרים בדרך שונה משל אחרים, ומרובים מהם הנוטריקונים המיוחדים להם בלבד. כיון שנוטריקונים אלו נלוים לספרות לכל ענפיה – מדרש והלכה, שאלות ותשובות, מכתבים ואגרות – מצאתי לנכון לכללם לפי סדר הא"ב כמנהג כל בעלי המילונים. הנוטריקונים נבדקו לפי מילון הנוטריקון של היילפרין [מאיר היילפרין. הנוטריקון, הסימנים והכנויים, וילנה תרע"ב].
וכל מה שלא נמצא בו צורף למילוני. יכול הייתי להרחיב את הבדיקה על שאר מילוני הנוטריקון, ולהשמיט כל נוטריקון תימני המופיע באחד מהם. אך כדי שלא להוגיע את הקורא, הנתקל בנוטריקון בספרות תימן, לבקשו בכל מילוני הנוטריקון, צמצמתי את הבדיקה במילון היילפרין, שהוא החשוב שבהם. כשקיים שינוי בפענוח נוטריקון בין יהודי תימן לאחרים, ואפילו בתיבה אחת – סיפחתיו למילוני, לדוגמא: הי"ו. תימנים – ה' ישמרהו ויחייהו (כלשון הכתוב תהלים מא ג). היילפרין – ה' ישמרהו ויצילהו. זת"ד. תימנים – זה תורף דבריו. היילפרין – זה תוכן דבריו .
אוצר הנוטריקונים כולל גם לשונות ערביים עבריים, כגון: יערשט"ו (יסלם עליכום <פורש עליכם> רוב שלום טובה וברכה); נברשט"ו (נבלגך <נמסור לך> רוב שלום טובה וברכה); עא"ש (עליו אשלום <השלום>).
קיצורי שמות ספרים מרומזים באות ס', הנתונה בסוגריים לאחר השם המלא של הספר, כדי להראות שזהו שם של חיבור, כגון א"ז – אור זרוע (ס); אה"י – אור הישר (ס); אהל יעקב (ס).
הנוטריקון נוהג בפסוקים, במאמרים שגורים בפיות ובלשונות של ברכה. מנהגם של בני תימן בקיצור לשונות לכתוב תיבה ראשונה, או שתיים שלוש תיבות ראשונות במלואן, ושאר תיבות בנוטריקון, בסמכם על ידיעת הקורא ותבונתו כגון: אם אש"י תש"י (אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני) – תהלים קל"ז ה; אוי למהו"ה (לנו מיום הדין ומיום התוכחה); וימלא משל"ט (משאלות לבך לטובה); תזכו לרו"מ (לרגלים ומועדים). ונעים ז"י (זמירות ישראל); וה' יאמר למה"ד (למדת הדין די); ויציל אותך מצ"ו (מכל צרה וצוקה). כל מה דעבדין מש"ל (מן שמיא לטב); אגב, שיטה זו בקיצור פסוקים נהגה בבבל בתקופת הגאונים, ונשתמרה בדפי הגניזה.
בלשונות כשהנוטריקון פותח בתיבה שנייה והמאמר יוצא לקוי בעניינו, השלמתי בסוגריים מרובעים את התיבה הראשונה. למשל: אמצ"ו – (ויציל) אתכם מכל צרה וצוקה.
כשהפסוק נדוש וידוע בא כולו בראשי תיבות,כגון: לק"י (לישועתך קויתי ה') – בראשית מט יח; פצי"ח ות"ם (פי צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט) – תהלים לז ל.
לא כללתי במילון נוטריקון בלתי נפוץ של פסוקים, לדוגמא: אב"י ביי"ל (אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח) – ישעיה לג כ. וכן פסוקים המסיימים בנוטריקון: ומתוקים מדבש ונ"ץ (ונופת צופים) – תהלים יט יא. והאכלתיך ני"א (נחלת יעקב אביך) – ישעיה נח יד.
יש שבנוטריקון ניתנת תיבה ראשונה בשתיים, בשלוש אותיות ואפילו בשלימותה, ושאר תיבות – באות אחת,כגון: אבי"ש (אבינו שבשמים); אבי"ו (אברהם יצחק ויעקב); אד"א (אדוני אבי); החיוה"ש (החיים והשלום); ארצ"י (ארץ ישראל); יש שהתיבה האחרונה באה במלואה: אובאו"ת (אות באות).
פעמים שאות נחה אינה באה בחשבון בצירוף הנוטריקון, כגון: מעט"ו (מועדים טובים); מר"ק (מעשה רוקח (ס); ציו"ר (ציון וירושלים)].
האחידות בצורת הנוטריקון קיימת לגבי קיצורים שגורים. בשאר קיצורים נוהגים בעלי הנוטריקון דרך חירות, ונוטריקון אחד נעשה בשתיים ובשלוש צורות, לדוגמא: אבי"ו, אי"ו (אברהם יצחק ויעקב); אה"ת, אי"ת (אתה ה' תשמרם) – תהלים יב ח; הל"ע, הלב"ע (הלך לבית עולמו); הכ"ד, הלכ"ד (הלא כה דברי) – ירמיה כג כט. צ"ת, צפי"ת (צפירת תפארה) – ישעיה כח ה; אר"י, ארי"ש, ארצ"י (ארץ ישראל); הע"י, העי"ח, השעי"ח (ה' עליהם יחיו); ער"ח, ערג"ח, עפר"ח (עפר רגלי חכמים).
בשיטה זו נוהגים הם גם לגבי מונחים של ארץ ישראל, לדוגמא: ביחו"ל (בית חולים); בי"ע (בית עלמין); חבק"ד (חברה קדישא); הרה"ר (הרבנות הראשית).
כתוצאה מכך חלים שינויים בינם לבין אחרים בצורת אותו נוטריקון, כגון: תיכף ומיד. בני תימן – תיו"מ; אחרים – תומ"י.
בצירוף הנוטריקון נשמרים שלא ישתמע ממנו לשון של גנאי, לדוגמא: ברכת המתים בנוסחם היא: נע"ג (נחלו עדן גן) ולא נג"ע (נחלו גן עדן). מוסר מלכים נוטריקון מ"מ ולא מו"ם.
