יום י'
[יט] יש בקהילותינו מקומות שנהגו שהחתן מתענה בערב חופתו {קנג}, כדי שיתכפר
לו, לפי שבנישואיו נמחלים כל עוונותיו [כמו שלמדו חז"ל {קנד} ממה שנאמר {קנה}
וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מָחֳלַת וגו'. והלא בָּשְׂמַת שמה. אלא לפי שנמחלו לו אז
כל עוונותיו. ומתוך כך נמצאנו למֵדים שזה אפילו היה החתן רשע גמור כעשו, ואם־כן כל
העבירות שבעולם בכלל {קנו}] והוא כמו יום הכפורים עבורו. ועוד, כדי שלא יהא שיכור בשעת
הקידושין {קנז}. ועוד, כדי לבטל הפורענות שנגזרה מן השמים לבֹא לידי ריב בעת החתונה,
כמו שאמרו חז"ל {קנח} ליכא כתובה דלא רְמוּ בה תִּגְרא (דהיינו אין כתובה, שלא
מטילים בה ריב) {קנט}. ודוקא החתן, אבל הכלה לא נהגו בקהילותינו שתתענה {קס}. ואומר
עננו בתפילת ערבית שחרית ומנחה, כדין כל תענית יחיד {קסא}. ויש אומרים שצריך הוא גם
להתוודות על עוונותיו בתפילת המנחה קודם שיעקור את רגליו, כסדר הוידוי של־יום הכפורים
{קסב}, ואין מנהגינו כן {קסג}. ואם חל ערב החופה בראש־חודש חנוכה ופורים ושושן־פורים,
אסרו־חג של־שלושה רגלים, ט"ו באב וט"ו בשבט, אינוּ מתענה. אבל בימי חודש
ניסן, ל"ג בעומר, ובימים שבין ראש־חודש סיון לשבועות ובין יום הכפורים לסוכות,
מתענה {קסד}. ומי שקשה עליו התענית מאד, לא יתענה, רק יזהר שלא לשתות באותו יום ממשקין
המשכרים, ולא ירדוף אחרי מותרות מאכל ומשקה {קסה}:
[כ] החתן והכלה יגיעו כל אחד בנפרד, לאולם שבו תיערך החופה {קסו}. וראוי
שלא לקשט את מכוניותיהם, משום חשש חוקות הגויים {קסז}. וחובה על החתן לקרוא קרית־שמע
ולהתפלל כשאר כל אדם ואפילו בליל חופתו, אף־על־פי שהוא טרוד בדבר מצוה. וגם בכל שבעת
ימי המשתה, חייב הוא בקרית־שמע תפילה ותפילין {קסח}. וכן מנהגינו פשוט {קסט}: