יום כ"ז
[נג] רבים נוהגים לעשות את הקניין, סמוך לסיום קריאת הכתובה, לפני קריאת תיבת
וְקָנִינוּ {תנו}. אך כשרוצים לעשות החופה קודם שקיעת־החמה {תנז}, ויש חשש שתתאחר החופה
עד הלילה, יעשו הקניין על חיובי הכתובה (אף בלא כתיבה וחתימה) תחילה מבעוד יום, שאם
לא כן תיפסל הכתובה מטעם שהיא שטר מוקדם {תנח}:
[נד] לא יחתמו העדים על הכתובה, אלא אם כן שמעו הם בעצמם את קריאתה, והבינו
את תוכן עניינה. וכמו־כן צריך שיקבל החתן את הקניין בפניהם. כי אם לא קיבל את הקניין
בפניהם (אף־על־פי שנודע להם כי נעשָׂה הקניין בפני עדים אחרים {תנט}), שקר הם חותמים
{תס}. וטוב שעדי הקידושין, הם עצמם יהיו עדי הכתובה {תסא}. וצריכים הם לחתום קרוב לכתובה,
בלא להניח מקום ריק בִּנְתַּיִים, כדי למנוע אפשרות הוספה מזוייפת לאחר מכן {תסב}.
ויכולים לחתום זה לצד זה {תסג}, אלא שעדיף שיחתמו זה תחת זה, בתחילת השורות. בין כך
ובין כך, על־כל־פנים לא ירחיק השני את חתימתו מן הראשון. וצריך לכתוב שמו ושם אביו,
וטוב להוסיף גם את שֵׁם המשפחה כמו שיש נוהגים. כדי שאם יהא צורך, יוכלו לברר בקלות
מי היו העדים {תסד}:
