יום ד' שבוע פרשת לך לך

[ג] ביצה מוּזֶרֶת, דהיינו שנתקלקלה ונרקבה עד שנעשתה כעין חוטים, מותר לאכלה למי שאינו משתקץ ממנה{יא}, אף על פי שֶׁדָּגְרָה עליה התֻּרְנְגוֹלֶת ימים רבים. ואם נמצא בה דם, דינה כדין ביצה רגילה המובא לעיל סעיף א'. ואם ביצה זו סָפְנָא מֵאַרְעָא, דהיינו שהתֻּרנגולת הִתְעַפְּרָה בעפר והתחממה ומכֹח זה היא מביאה ביצים, זורק את הדם, ואוכל את שאר הביצה אפילו כשנמצא הדם בחלמון, כי מביצה כזו לא יתרקם אפרוח לעולם{יב}:

[ד] לפי־כך ביצים שמטילות תורנגולות הנמצאות בלולים סגורים{יג}, וכמו שהם בדרך־כלל רוב הביצים הנמכרות בזמנינו בשווקים (שחימומן הוא מלאכותי), מצד ההלכה אין איסור גם כשנמצא הדם בחלמון, כי לא יתכן שיתרקם מזה אפרוח, ובלבד שיזרוק את הדם. אך לכתחילה יש להחמיר לזרוק את כל הביצה כשנמצא בחלמון, ובפרט יתכן יותר ריקום אפרוח{יד} כשהדם אינו רק על החלמון לבדו, אלא מתפשט גם בקֶשֶׁר{טו} החלמון וחוץ לקשר{טז}:

[ה] הואיל וברוב הביצים אין דם, אין צורך לבדוק אותן שמא יִמָּצֵא בהן דם. ואפילו ביצים מבושלות (בין רַכּוֹת בין קשות) או צלויות שאי אפשר כבר לבדקן, גם־כן מותרות באכילה. ואף על פי כן נוהגים כששוברים ביצים כגון לצורך טיגון במחבת או אפייה או בישול, לעיין בהן אם יש דם (והופכים לכל הצדדים{יז}), כיון שנקל הדבר לבדקן אז{יח}. אבל אם לא עשו כן, אינו מעכב{יט}: