יום ג' שבוע פרשת לך לך

[ו] דוקא בבהמה צריך ליטול או לחתוך את חוטי־הדם שאמרנו לעיל, לפי שהם קשים ועבים. וכן בחיה. אבל בעוף, אין צריך ליטול ממנו שום חוט, ואף לא חוטי הָאֲגַפַּיִם (דהיינו הכנפיים) והלחיים. שכיון שהם רכים ודקים, יוצא מהם הדם על־ידי המליחה. זולתי שני חוטי הצואר{כד}, שצריך לנטלם, או לחתוך את עצם הַמַּפְרֶקֶת לשניים שבזה גם הם נחתכים{כה}:

סימן קכ"ט

הִלְכּוֹת ביצה שנמצא בה דם

[א] ביצה שהתחיל להִתְרַקֵּם בתוכה אפרוח, אסורה כולה באכילה{א}. ואפילו אם לא נמצא שם רק קוֹרֶט־דם (פי' כעין גרגיר קטן), גם־כן אוסר את כולה, לפי שזהו סימן של־התחלת התרקמות אפרוח. אך זה דוקא כשנמצא הדם בחלמון{ב}. אבל בחלבון{ג}, מוציא את הדם בלבד וזורקו, ושאר כל הביצה מותרת באכילה{ד}. ולכן כאשר נראה שהדם אינו בגוף החלמון אלא בחיצוניותו, אפשר לנסות להסירו באמצעות צמר גפן, שאם יצא ונשאר קרוֹם־החלמון שלם, זהו הוכחה שהדם אינו אלא בחלבון, וזורק את הדם והשאר מותר{ה}. ואין נחשב דם בעניינֵנו, אלא כשצִבְעו אדום ממש, וכן אם הוא שחור כדיוֹ, כי השחור אדום היה מתחילה אלא שֶׁלָּקָה ונשתנה. אבל כשמראהו אינו אלא נוטה לאדום או לשחור, מותר. וכן כשנמצא פירור כעין עפר או כמראה בשר{ו}:

[ב] באופנים שהביצה אסורה מחמת דם, צריך לשאול מורה־הוראה לגבי הכלי שנתבשלה בו אם גם הוא נאסר וצריך הכשר, וכן לעניין התבשיל או ביצה נוספת אם נתבשלו עִמה, אף על פי שהן עִם קליפותיהן{ז}. וכן בדיעבד אם טרפו את הביצה עם הדם ונתערבב{ח}. וכן לגבי ביצים שבורות יחד בקערה ועדיין לא נטרפו, ונמצא דם בחלמון של־אחת מהם{ט}. כמו כן צריך לשאול על ביצה של־עוף טמא, או של־נבילה וטריפה, שנתבשלה עם אחרות{י}: