יום ה' שבוע פרשת וירא

[יד] בשר שלא נמלח עדיין, ראוי שלא להניחו במקום שלפעמים נמצא שם מלח{מא}. וצריך לייחד כלי לבשר לחוד, כגון כשקונים בשר ומניחים בסל, שלא להניח בכלי זה ירקות או פירות, וכיוצא בהם דברים שדרכם להיאכל בלא הדחה תחילה, או יעטפם בנייר או ניילון וכדומה. שאם לא כן, דם מן הבשר נדבק בכלי, ומן הכלי נדבק בהם{מב}:

[טו] הכלי המיוחד לשריית בשר והדחתו, נוהגים שלא להשתמש בו כלל לדבר אחר של־מאכל, ולא רק בחם אלא אפילו בצונן{מג}, חוץ מאשר להדחה שאחרי המליחה שמנהגינו להדיח באותו כלי שהשרו והֵדיחו בו מקודם{מד}. גם הכלי המנוקב המיוחד למליחה, המנהג שלא להשתמש בו לדבר אחר ואפילו בצונן{מה}:

[טז] אם שכחו ונשרה הבשר (שעדיין לא נמלח) במים מעת לעת, דהיינו במשך עשרים וארבע שעות רצופות, ואין במים ששים כנגדו, הרי זה נחשב כָּבוּשׁ, והכבוש הרי הוא כמבושל. הלכך לא יבשלו אותו, אלא יצלוהו{מו}. והכלי ששרו בו, לא ישתמשו בו חם{מז}. וכבד שנשרה במים מעת לעת, צריך לשאול הוראת חכם{מח}. וכן אם שכחו ומלחו בלא להָדיח הבשר כלל תחילה{מט}, או בישלוהו בלא הדחה מהמלח שעליו{נ}, או מלחו בכלי שאינו מנוקב{נא}, כל אלו וכדומה להם צריכים לשאול הוראת חכם כדת מה לעשות: