יום ד' שבוע פרשת וירא

[יא] מותר להשהות הבשר במִלחו, עד שתים־עשרה שעות. ויותר מזה, אסור לכתחילה, שמא יבלע הבשר מלחלוֹחית הדם שעליו ושֶׁעל המלח. ובדיעֲבד מותר אפילו אם נשתהה כמה ימים{לה}. אבל המנהג שאין משהים אותו לכתחילה יותר משעה{לו}:

[יב] מלח שמלחו בו פעם אחת, אסור למלוח בו פעם שנית, כי כבר נחלש כוחו. וכל־שכן שאסור לאכול את המלח אחרי שמלחו בו ואפילו אם כבר נתייבש, כיון שדם בלוע בתוכו{לז}:

[יג] לאחר ששהה הבשר במלח כַּשֵּׁיעוּר (המבואר לעיל סעיף י') צריך לנפץ{לח} ממנו את המלח היטב (לפני שיכניסנו לתוך הכלי להדיחו) או לשפוך עליו מים, ואחר כך לַהֲדִיחוֹ שתי פעמים במים (בכל פעם מים חדשים) בתוך כלי היטב היטב. וצריך ליזהר שלא להניח את הבשר עם המלח קודם שהודח, בתוך הכלי כשעדיין אין בו מים, כיון שאינוּ מנוקב{טל}. וטוב לשטוף הכלי בין הֲדָחה לַהֲדָחה{מ}: