חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

יום א' שבוע פרשת תולדות

[לג] אין להשהות בשר שלושה ימים בלא למָלחו, שמא יטעו ויבשלוהו (במקום לצלותו כמבואר בסעיף הקודם){צו}. ובשר שהשרו אותו במים זמן־מה (אפילו פחות מחצי שעה) בתוך השלושה ימים, יכולים להשהותו מִגְּמָר השרייה עוד שלושה ימים פחות מעט{צז}. ורבים סוברים כי בשר שהיה מוקפא היטב ב"פריזר" שבמקרר־חשמלי וכדומה, אין הדם מתייבש ואפילו ישהה שם יותר משלושה ימים, ומותר אחרי הפשרתו למָלחו ולבשלו כשאר בשר{צח}:
[לד] לפי מנהגינו שמחמירים לחלוט את הבשר ברותחים (וכדלקמן סימן קל"ב סעיף א'), יש תקנה בשעת הדוחק או במקום הפסד מרובה לבשר ששהה שלושה ימים, על־ידי שיַשרה אותו קרוב לשעה או חצי שעה במים{צט} וישפשפנו בידיו היטב כדי להעביר הדם מעל פניו, וימלחנו שיעור מליחה כשאר בשר{ק} וידיחנו. וכשירצה לבשלו ירתיח המים יפה יפה ויחלטנו, שאז אין לחוש עוד שיֵצא דם{קא}:

סימן קל"ב
הִלְכּוֹת חליטת הבשר
[א] המנהג מפורסם בקהילותינו לחלוט את הבשר. דהיינו כשרוצים לבשלו אחרי שנמלח והודח (כמבואר בסימן הקודם), אין מניחים אותו בתוך הקדירה בעת שהמים צוננים או כשנתחממו מעט, אלא דוקא כשהם רותחים היטב ומעלים בועות, אז משליכים לתוך הקדירה את הבשר, בין בהמה בין עוף{א}. וזהו כדעת הגאונים ורבינו הרמב"ם{ב} הסוברים שחובה לעשות כן{ג}, שעל ידי זה הבשר מתלבן מיד, ולא יֵצא הדם מתוכו לקדירה. ולא כדעת הפוסקים המקילים ומתירים להניחו אפילו במים שאינן רותחים (וכמו שיתבאר בס"ד לקמן סעיף ח'). ופירוש חליטה, הצמתה. שכן תרגום והארץ לא תימכר לצמיתות{ד} לַחְלוּטִין. דהיינו מכירה גמורה ומוחלטת עולמית{ה}. כמו כן כאן על־ידי המים הרותחים המקיפים את הבשר מכל צדדיו (ארבע רוחות, וכן למעלה ולמטה), לא יֵצא הדם יותר מבפנים{ו}. וחלילה לפרוץ גדר ולשנות המנהג, גם כְּהַיּוֹם שעלינו לארץ ישראל בין שאר קהילות שאינם נוהגים כמותינו, בזה וכיוצא בזה{ז}:

יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד