צור קשרדלג על צור קשר
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
יום א' שבוע פרשת חיי שרה
[כג] הַטְּחוֹל, דינו כשאר בשר, לכל דבר. כי אף על פי שיש בו אדמומית הנראית כריבוי דם (כעין כבד שנכתוב בס"ד לקמן הלכות צלייה סימן קל"ג סעיף ב'), אינו דם אלא בשר הדומה לדם. הלכך אין צריך לחתכו, ומותר למָלחו עם שאר בשר, וכן לבשלו או לצלותו{עא}. רק אם הוא של־בהמה, צריך לקלוף ממנו קודם השרייה את הקרוֹם שעליו, שאסור משום חֵלֶב. וגם צריך לנקרו משום הגידים, על־ידי שנוטל ראש הגיד ומושך אותו, ונמשכים עמו שלושה חוטים שבתוכו. וצריך ליזהר שלא יִפָּסק שום חוט, ואם נפסק צריך לְשָׁרֵשׁ אחריו{עב}:
[כד] וכן הכליות (ואם הן של־בהמה, אחרי ניקורן כדלעיל סימן קכ"ח סעיף ב') וביצי־זכר (אחרי קליפ–תם או חיתוכם, כדלעיל שם סעיף ה'), אף על פי שיש בהם ריבוי דם, אין צורך לצלותם דוקא, אלא מותר גם לבשלם אחרי שרייה ומליחה והדחה וחליטה, שהם כשאר בשר לכל דבר{עג}: